עת"מ 19282-02-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירה המערערת על תנאי הזכאות להשתתפות בהגרלות ליוזמות דיור בר השגה בתל אביב. העותרים טענו כי הקריטריונים, הכוללים מגבלות גיל ודרישות העסקה, הם מפלים ומנוגדים למשפט המנהלי. העירייה הגנה על הקריטריונים כנחוצים להשגת מטרות הפרויקט, להגנה על צעירים ומשפחות צעירות בעיר ולהבטחת יכולתם להרשות לעצמם את הדיור. בית המשפט הכיר בחשיבותה של הזכות לקורת גג ובהבחנה בין דיור ציבורי לדיור בר השגה, וציין כי זו משרתת מטרה כפולה: סיוע לנזקקים וקידום מטרות חברתיות. הודגש כי לרשויות המקומיות תפקיד משמעותי ביצירת דיור בר השגה ועליהן לקבוע קריטריונים המקדמים את יעדיהן המוניציפליים. בעוד שלעירייה שיקול דעת לקבוע קריטריונים ולקדם מטרות מקומיות, עליה לפעול כדין, בסבירות ובמידתיות, במיוחד כאשר היא מקצה משאבים ציבוריים מוגבלים כמו דירות מגורים. בית המשפט בחן את קריטריון הגיל ומצא כי משפחות צעירות אכן נוטות לעזוב את העיר, אך העירייה לא הצליחה להצדיק הדרת תושבים מבוגרים לחלוטין מאפשרויות דיור בר השגה. באשר לדרישה למקסום כושר ההשתכרות, קבע בית המשפט כי העירייה אינה מצדיקה די הצורך את השפעתו המפלה של קריטריון זה על גמלאים ואנשים עם מוגבלות. העירייה נדרשה לשקול מחדש את תנאי הסף להגרלות עתידיות, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים ובהשפעה על קבוצות מודרות, בעוד שהמכרז הנוכחי נותר ללא פגע. ההחלטה הדגישה את חשיבותם של תשתית עובדתית יסודית וגישה מאוזנת בקביעת קריטריונים אלה. למרות דחיית העתירה בנוגע למכרז המתמשך, הונחה העירייה לבחון מחדש את הקריטריונים להגרלות עתידיות, שצפויות להסתיים בתוך מספר חודשים. פסק הדין איזן אפוא בין זכויות העותרים לבין הצורך במימוש מהיר של פרויקטים לדיור בר השגה.