המ"ש 2391-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנה, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **כותרת התיק:** המ"ש 2391-10-25 אגבאריה נ' מדינת ישראל ואח' (בית משפט השלום לתעבורה בחדרה). **נושא ההחלטה:** בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. **העובדות הרלוונטיות:** * המבקש, אחמד אגבאריה, עומד לדין בגין עבירת תנועה של אחיזה או שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בזמן נהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, שבוצעה לכאורה ביום 8.7.24. * המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להישפט. * הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובתו של המבקש, אך חזרה בציון "לא נדרש". * המבקש טוען שלא קיבל את הדו"ח. * המבקש העלה טענות נוספות, הכוללות: (1) הרכב היה בשימוש עובדים; (2) האכיפה נעשתה באמצעות מצלמת א/3; (3) קיימת עילת עיוות דין; (4) נזק פוטנציאלי בשל צבירת נקודות במשרד הרישוי והטלת אמצעי תיקון. **העקרונות המשפטיים שנקבעו בהחלטה:** 1. **תנאי הארכת מועד להישפט:** בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להישפט רק אם מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: * קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט. * בית המשפט השתכנע כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. * קיימים נימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו. 2. **חזקת המסירה:** * **קביעת החזקה:** כאשר הודעת תשלום הקנס נשלחת בדואר רשום לכתובתו של הנמען וחזרה בציון "לא נדרש", חלה על פי דין חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי. * **תוצאת החזקה:** חזקה זו מעבירה את הנטל אל כתפי המבקש להוכיח כי ההודעה לא התקבלה על ידו מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבל אותה. * **אי די בתצהיר:** טענה בעל פה של המבקש כי לא קיבל את הדו"ח, ללא כל אסמכתא נגדית מרשות הדואר, אינה מספקת כדי לסתור את חזקת המסירה. * **דרישת הוכחה:** על מנת לסתור את החזקה, על המבקש להציג ראיות, מסמכים, או להוכיח במסגרת בירור כי אי-קבלת הדואר אינה נובעת מהימנעות מודעת. * **החלת החזקה בענייננו:** בית המשפט קבע כי טענת המבקש בדבר אי-קבלת הדו"ח לא גובתה באסמכתא כלשהי, ולכן המבקש לא סתר את חזקת המסירה ויש לראותו כאילו קיבל את הודעת תשלום הקנס. 3. **עיוות דין:** * **נטל ההוכחה:** הטוען לקיומה של עילת עיוות דין נדרש להציג טעמים של ממש, הנתמכים במסמכים ובראיות בעלי פוטנציאל אמיתי לשינוי התוצאה. * **כפירה כשלעצמה:** כפירתו של המבקש במיוחס לו בדו"ח, כשלעצמה, אינה מהווה עילה לעיוות דין או נימוק מיוחד המצדיק הארכת מועד. * **טענת "רכב בשימוש עובדים":** טענה זו, גם אם היא כללית ונהג אחר אינו ידוע, אינה מקיימת עילת עיוות דין. הפסיקה קבעה כי עצם הטענה כי אחר נהג ברכב אינה מספיקה כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד. * **טענות בנוגע לאכיפה במצלמת א/3:** טענות אלו אינן מקיימות חשש לעיוות דין באופן המצדיק הארכת מועד. * **נזק מצטבר של נקודות ותיקון:** טענה בדבר נזק פוטנציאלי כתוצאה מצבירת נקודות במשרד הרישוי והטלת אמצעי תיקון אינה מהווה עילת עיוות דין. שיקול זה נחשב לשיקול של תועלת, ולא עיוות דין. 4. **נימוקים מיוחדים אחרים:** בית המשפט בחן את מכלול הנסיבות ולא מצא כי קיימים "נימוקים מיוחדים אחרים" שיצדיקו הארכת מועד. **החידושים המשפטיים / הדגשים בפסיקה:** * **החמרה ביישום חזקת המסירה:** ההחלטה מדגישה ומחזקת את ההלכה הפסוקה בנוגע לחזקת המסירה, במיוחד כאשר הודעת התשלום חוזרת בציון "לא נדרש". היא מבהירה כי הנטל המוטל על המבקש לסתור את החזקה הוא כבד, ואינו מסתכם בטענה בעל פה אלא דורש הוכחה אקטיבית, לרוב באמצעות ראיות או בירור מול רשות הדואר. * **הבחנה בין עיוות דין לשיקולי תועלת:** ההחלטה מחדדת את ההבחנה בין עילות המצדיקות הארכת מועד בשל עיוות דין לבין שיקולים אחרים, כגון נזק פוטנציאלי של נקודות או אמצעי תיקון, אשר נחשבים לשיקולי תועלת ואינם מצדיקים הארכת מועד כשלעצמם. * **ביסוס נרחב על פסיקת בתי המשפט המחוזיים (ערעורים):** ההחלטה מסתמכת באופן נרחב על החלטות של בתי המשפט המחוזיים (עפ"ת) בענייני תעבורה. הדבר מצביע על כך שההחלטה מיישרת קו עם הפרקטיקה וההלכות הרווחות בערכאות אלו בנוגע לבקשות דומות. * **דחייה ללא דיון:** בית המשפט דחה את הבקשה ללא צורך בדיון במעמד הצדדים, בהתבסס על רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל. הדבר מצביע על כך שהטענות והראיות שהוגשו (או שלא הוגשו) היו חד-משמעיות מספיק כדי לאפשר החלטה על בסיס המסמכים. **התוצאה:** הבקשה להארכת מועד להישפט נדחית. **הערה:** הניתוח מתבסס אך ורק על הטקסט שסופק.