ע"א 2771/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם ביחס למחלוקת על ארנונה. המערערת, שהיא מלכ"ר, טוענת כי היא פטורה ממסים מסוימים לפי פקודת הארנונה ומסי הממשלה (פיטורים), 1938 וחייבת בתשלום אגרת פינוי אשפה בלבד. הם תבעו את המשיב, הרשות המקומית, על גביית מיסים שלא כדין, וביקשו פיצוי כספי. המשיב טוען כי מעולם לא היה למערערת פטור כזה והמיסים המופחתים ששילמו נבעו מהסכם בעקבות בקשת המערערת. בית המשפט המקומי דחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד, מה שהוביל לערעורים אלה. הערעורים נדחו. בית המשפט מצא כי למערערת מעולם לא היה פטור והיא שילמה מס מופחת רק בשל הסכם עם המשיב. תשלומי המס המופחתים לא היו בגין פינוי אשפה אלא נבעו מהסכם ליישור מצבה של המערערת עם מצבו של בית אבות סמוך שהיה לו פטור. ההסכם בוטל כדין על ידי המשיב בשנת 2005 לאחר שנקבע כי המערערת אינה זכאית לפטור, והמשיבה אינה מחויבת לכבדו בדיעבד. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי גביית המסים המופחתים על ידי המשיב הייתה בגין דמי פינוי אשפה, וביטול ההסכם על ידי המשיב לאחר שומה מחדש, אינו מצדיק טענת פירעון, בהתחשב בכך שהמערערת הסתמכה על הסדר זה במשך שנים. משכך, קבע בית המשפט כי דחיית התביעה והתביעה שכנגד על ידי בית משפט קמא עומדת בעינה.