פ"ל 2572-12-13

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, בהן נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה רשלנית, בנוסף לעבר פלילי קודם הכולל תקיפה וגרימת נזק לרכוש. חומרת העבירות הוכרה על ידי בית המשפט, במיוחד לאור סירובו של הנאשם להיבדק ועברו בעבירות דומות. השופט שקל את הנסיבות ואת מטרות העונש, ובסופו של דבר העדיף את עקרון ההלימה על פני הנסיבות האישיות. התובע דרש שנתיים מאסר בפועל, ואילו הסנגור ביקש להאריך את תקופת המאסר או עבודות השירות, בנימוק של שיקום הנאשם וחתונתו הקרובה. עם זאת, השופט פסק לטובת גישה מאוזנת, תוך הדגשת הצורך בגמול ובהרתעה. העונש כלל: מאסר בפועל למשך 3 חודשים, הארכת עונש קודם של 6 חודשים ובסך הכל 9 חודשי מאסר; פסילה של 6 שנים ו-8 שנים על תנאי למשך 3 שנים; מאסר של 15 חודשים, על תנאי למשך 3 שנים; וקנס סמלי. השופט הדגיש את קלות הפסיקה לעומת דרישות התביעה, תוך ציון חומרת העבירות. זכות הערעור על פסק הדין ניתנה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.