ת"א 1518/05

תקציר

העירייה תבעה את הנתבע בגין אי תשלום חובות ארנונה, מים וביוב בסך 20,000 ₪ נכון לינואר 2007 בגין נכס בבת ים. הנתבע טען כי השוכר התגורר בנכס במשך רוב התקופה המדוברת וכי העירייה עודכנה על כך אך לא עדכנה את רישומיה. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת כי ניתנה הודעה בכתב לעירייה בדבר החזקת השוכר, הפוטרת את הנתבעת מאחריות למיסים בתקופה זו. עם זאת, הנתבע נמצא חייב במס לתקופה שמיום 22.7.99 ועד ליום 30.6.2000 בסך 3,630 ₪. השופט מתח ביקורת על התנהלות העירייה בתיק וקבע כי עליה לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע. עם זאת, מאחר שגם הנתבע הפגין התנהגות מפוקפקת, הורה השופט כי ההוצאות המשפטיות יקזזו את חוב המס, וכתוצאה מכך אף אחד מהצדדים לא שילם לשני. בנוסף, קבעה השופטת כי העירייה זכאית להפרשי הצמדה וריבית מופחתים על החוב בשל השיהוי הבלתי סביר בהגשת התביעה. פסק הדין הסופי קבע כי הנתבע חייב לעירייה 3,630 ₪, בתוספת הצמדה וריבית מופחתות, וסכום זה קוזז כנגד הוצאות המשפט של העירייה.