תא"ק 21899-07-11

תקציר

השופט בחן את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים לפני שקיבל החלטה בתיק. השאלה המרכזית הייתה האם הנתבעים, שהעמידו ערבות אישית לתשלומי השכירות של השוכר, פטורים מחובת הערבות שלהם. הנתבעים טענו כי התנהלות התובעת מעידה על הסכמה להעברת הבעלות וההפעלה של חברת השוכרים, מה שהופך את ערבותם לבטלה. עם זאת, השופט קבע כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי ערבותם בוטלה או כי התובע הסכים לפטור אותם. בנוסף, השופט מצא כי הערבות היא מוחלטת ובלתי מותנית, ומותו של הערב אינו פוטר אוטומטית את הנתבעים מהתחייבויותיהם. באשר לשריפה שפרצה במפעל של השוכרת, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי לא קיבלה מחברת הביטוח שלה פיצוי בגין הפסד שכר דירה, אלא רק בגין נזק למבנה עצמו. השופטת התייחסה גם לחוסר היכולת להשתמש במבנה המושכר עקב השריפה וקבעה כי הדבר שולל את אחריותו של השוכר לדמי שכירות, לפחות לתקופה מסוימת. השופטת העריכה כי הנכס המושכר אינו שמיש במשך ארבעה חודשים ולכן ניכתה תקופה זו מהתחייבויות הערבות של הנתבעים. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התובע אך באופן חלקי בלבד. הנתבעים חויבו, ביחד ולחוד, בתשלום לתובע סך של 113,198 ₪, צמוד למדד המחירים לצרכן וכולל ריבית מיום הגשת התביעה. כמו כן הורתה השופטת לנתבעים לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך 18,000 ₪. הפיקדון בסך 60,000 ₪ היה אמור להיות מחולט ולהיות מועבר לתובע, ואילו יתרת הערבות של העד תוחזר למפקידו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 26.5.2016.