הפ"ב 27796-10-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך כספי בין לייב פוריץ (המבקש) לבין פסח זיידל (המשיב). קרייטק, חברה בבעלות פוריץ, חתמה על הסכם עם אורן, חברה המיוצגת על ידי זיידל, להקמת מיזם משותף. ההסכם נחתם על ידי פוריץ מטעם קרייטק ועל ידי זיידל מטעם אורן. בשל הפרת ההסכם מינו הצדדים בורר, אלי קירשטיין, לקביעת החוב של קרייטק לאורן. על כתב המינוי חתמו אורן, מנהלו פסח ושמואל, שהוסמך לחתום בשם קרייטק. עם זאת, פוריץ טען כי לא היה מודע להליך הבוררות וכי בנו, שמואל, שניהל את קרייטק, לא ייצג אותו אישית. השופט שמעיה קבע כי מינוי הבורר והמצאת פסק הבוררות היו כדין, ודחה את טענותיו של פוריץ. עוד קבע השופט כי פוריץ היה צד לבוררות והיה מיוצג על ידי בנו. הראיות הראו כי פוריץ היה בעל השליטה בקרייטק והיה לו קשר מהותי עם נושא הבוררות. יתר על כן, השופט קיבל את גרסת הבורר לפיה הצדדים הסמיכו אותו לפסוק את החוב על סמך הנהלת החשבונות. השופט מתח ביקורת על התנהלותו של פוריץ וציין כי הוא ניסה להתחמק מתשלום החוב ועזב את הארץ למרות צו עיכוב יציאה מהארץ. בקשתו של פוריץ לבטל את פסק הבורר והבהרתו נדחתה, ופסק הדין הקודם לטובת אורן אושר מחדש. בנוסף, חויב פוריץ לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. השופט הגיע למסקנה כי התנהלותו של המבקש מעידה על חוסר תום לב, ודחיית בקשת הביטול לא תגרום לעיוות דין.