עת"מ 14762-01-20

תקציר

בית המשפט דחה עתירה המבקשת מרשות מנהלית לנקוט צעדים אופרטיביים בנוגע לעבירות בנייה לכאורה. הרשות חייבה את העותרת למסור פרטים על הבנייה הבלתי חוקית כתנאי להמשך הטיפול בבקשתה, דבר שהעותרת לא עשתה. בית המשפט קבע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירה, וכי התנגדויות מקדמיות בדבר שיהוי, אי מיצוי הליכים וחוסר תום לב – אינן מצדיקות את דחיית העתירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי עמדת הרשות אינה בלתי סבירה, במיוחד לאור ההליכים האזרחיים המתמשכים שיזם העותר, אשר עשויים להעניק לעותר את הסעד המבוקש. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות המינהליות והגיע למסקנה כי במקרה זה החלטת הרשות יכולה לעמוד, מה גם שהעותר לא מסר את הפרטים הנדרשים. כמו כן, נלקחו בחשבון הידע, הניסיון ונקודת המבט הכוללת של הרשות. העותר חויב לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים, בסכומים משתנים שיוקצו לכל צד.