בע"מ 6386/21

תקציר

בסכסוך ארוך שנים בין בני זוג לשעבר על נכס בבעלות משותפת, הורה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה על מכירת הנכס בשנת 2014, תוך ניכוי חלקו של המבקש בתמורה ממחצית דמי השכירות שהתקבלו מאז עזב המשיב את המקום. בהסכם פשרה בין הצדדים משנת 2014 נקבע כי הם מוותרים על תביעות הדדיות, למעט אלה הנוגעות לדמי שכירות ראויים ועלויות שיפוץ הנכס. בשנת 2016 תבע המשיב דמי שימוש נאותים בגין שימושו הבלעדי של המבקש בנכס משנת 2009. בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת המשיב וקבע את שכר הטרחה ואת מועד תחילת חישובם. המבקש ערער, ובית המשפט המחוזי בחיפה שינה את פסק הדין והזיז את מועד תחילתו לאוגוסט 2009. לאחר מכן עתר המבקש לבית המשפט העליון למתן רשות ערעור, שנדחתה. בית המשפט קבע כי הערעור אינו מעלה שאלות מעבר לאינטרסים של הצדדים הישירים או מצדיק דיון נוסף, שכן טענות המבקש היו בעלות אוריינטציה מעשית ולא פורטו טענות שלא הועלו קודם לכן. גם פרשנות הסכם הפשרה וטענת ניגוד העניינים לא היוו עילה מספקת לערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור בגלגולו השלישי של התיק.