רע"א 5777/04

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט, שאישר פסיקות קודמות בעניין מחלוקת על הלוואה שניתנה במטבע חוץ בריבית שנתית של 24%. המבקשים טענו כי ריבית זו מופרזת, תוך הסתמכות על חוקים שונים, אך הרשם דחה בעבר טענה זו מחוסר בסיס. בית המשפט המחוזי דחה גם בקשה להצגת ראיות נוספות, וציין כי ההלוואה פטורה ממגבלות משפטיות מסוימות בשל גובהה הרב. בית המשפט הבהיר כי צו הריבית אינו חל על הלוואות במטבע חוץ, שכן ההגנות בחוק מתמקדות בהלוואות קטנות יותר, שמטרתן הגנת הצרכן ולא עסקאות מסחריות. עמדתו ההיסטורית של המשפט העברי ביחס לאינטרס ולגזל נדונה כדי להדגיש שיקולים מוסריים, אם כי המשפט הישראלי מתיר ריבית אם לא "רצחנית". בית המשפט מצא כי מצבם של המבקשים אינו עומד באמות המידה להתערבות לפי דיני חוזים או דוקטרינות אחרות. בנוסף, צוינו הסכמות קודמות של המבקשים וחוסר תום לב, דבר שהחליש עוד יותר את עניינם. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא קיים בסיס משפטי לשינוי פסקי הדין הקודמים, והערעור אינו מוצדק.