עפ"ת 42101-02-11

תקציר

המערער הורשע על ידי בית משפט השלום בתעבורה אשדוד בנהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת שכרות של אוויר נשוף, ולאחר מכן נגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 800 ₪ או שמונה ימי מאסר במקום תשלום, ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 27 חודשים (כולל תקופת פסילה מנהלית של 30 יום). הערעור על פסק דין זה, שנדון בבית המשפט המחוזי, מתייחס הן להרשעה והן לעונש שהוטל. המערער טען כי נכשל בבדיקות הנשיפה בשל האסתמה שלו, וכי אין להאמין לעדויות השוטרים. עם זאת, שופט בית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו של בית משפט קמא להאמין לשוטרים ולא למערער הייתה מוצדקת, שכן עדויות השוטרים נתמכו בראיות חיצוניות, כגון תוצאות מכשיר ההנשמה, וגרסתם לאירועים הייתה אמינה יותר. זאת ועוד, השופטת ציינה כי התנהלותו של המערער היוותה סירוב לשתף פעולה עם מבחני הפיכחון, וכי קיימות ראיות נוספות לשכרותו, לרבות נהיגה פרועה, כיבוי אורות הרכב, כישלון במבחן מאפיינים והודאתו של המערער עצמו. באשר לגזר הדין, מצאה השופטת כי החלטת בית משפט קמא ראויה ועולה בקנה אחד עם דרישות המינימום, ועל כן דחתה את הערעור כולו.