ת"א 61046-11-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין שני שכנים על מימוש זכויות קניין והקמת מבנה על חלקת קרקע משותפת. התובע מבקש לממש את זכויות הבנייה השוות שלו במקרקעין, אשר נרשמו כבית משותף, בעוד הנתבע הפריד פיזית את הקרקע באמצעות גדר, ובכך למעשה מנע מהתובע לממש את זכויותיו. בית המשפט בחן את ההסכמה בין הצדדים בנוגע למימוש זכויותיהם ומצא כי הגדר נועדה להפרדה פיזית בלבד ולא היוותה ויתור על זכויות בנייה עתידיות. נפסק כי טענת הנתבע בדבר הסכמת העבר לשימוש ייחודי והחזקה בזכויות דרך הגדר נדחית, והבסיס להסכם היה לקיים הפרדה פיזית מבלי לוותר על זכויות כלשהן. יתר על כן, בשל מערכת היחסים העוינת בין הצדדים, בית המשפט קובע כי פרידה פיזית היא האפשרות היחידה עבורם להמשיך לחיות יחד. כך, היא מורה לנתבע להרחיק עצמו משטח מוגדר בצד המזרחי של החלקה, בסמוך לגדר ההפרדה הקיימת, ומעגנת את הבסיס להסכם בין הצדדים - ההפרדה הפיזית בהתאם לגבולות ששרטט האדריכל. אם הנתבע לא יפנה את השטח תוך 60 יום, יהיה התובע זכאי לעשות כן, כאשר העלויות יישאו על כתפי הנתבעת. בנוסף, בית המשפט מורה לרשום בפנקסי הזכויות הערה בדבר פסק הדין ואכיפתה של התכנית האדריכלית. עורך הדין של התובע אחראי להגיש את התוכנית לחתימת השופט ולאחר מכן לגופים הרלוונטיים לרישום בתוך פרק זמן מוגדר. הוצאות המשפט ושכר הטרחה, בסך 100,000 ₪, ישולמו על ידי הנתבעת לתובע. פסק הדין מתאר גם את תחומי האחריות של שני הצדדים בנוגע לעלויות הרישום, ההעתקה והשיקום של הגדר. סעד פיצול זה מאפשר לתובע להגיש תביעת נזיקין במועד מאוחר יותר, לאחר שהתבהרו תוכניות הבנייה. ההחלטה נועדה לאפשר לתובע לממש את זכויותיו הקנייניות ולבנות מבנה על הקרקע המשותפת תוך שמירה על ההפרדה הפיזית עליה הסכימו הצדדים.