בר"ש 6890/17

תקציר

עורך דין, שהורשע בשורה של עבירות הקשורות להונאת מס ומרמה בשני מקרים נפרדים, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להחמיר בעונשו. המקרה הראשון כלל עריכת חוזה כוזב למכירת נדל"ן והגשת מסמכים מזויפים לבית המשפט. המקרה השני נגע לרכישת מדפסת משרדית על ידי עורך הדין עם המחאות שידע שלא יכובדו. בתחילה נגזרו עליו עונשי השעיה של 40 חודשים ו-3 חודשים בגין מקרים אלה, בהתאמה. בית הדין המשמעתי הארצי הפחית את עונשו של המקרה הראשון ל-18 חודשים. בית המשפט המחוזי החזיר את 40 חודשי המאסר שנגזרו עליו וקבע כי יש לרצות את העונש בגין התיק השני ברצף, מה שהביא להשעיה כוללת של 58 חודשים. הסנגור טען כי החלטת בית המשפט המחוזי החמירה את עונשו, נעדרה בסיס משפטי ראוי ויצרה פערים בגזר הדין. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות והתאמת העונשים. השופט גם הסכים עם המשיב (לשכת עורכי הדין) כי טענותיו של עורך הדין לא העלו עקרונות כלליים או פסיקה חדשה והוגבלו לחומרת עונשו. עוד ציין השופט כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי תיקן טעויות קודמות של בתי המשפט ולא הצדיק "גלגול רביעי" של התיק. הבקשה נדחתה, ועורך הדין חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.