ת"א 2865/99

תקציר

בשנת 1999 הגיש תובע תביעה על סך חצי מיליארד שקל נגד בנק, משנות ה-80. במהלך המשפט משנת 2004 ציין בא כוח התובעים כי ייתכן שהעד המומחה מטעמם, מר עמר, יצטרך לתקן את חוות דעתו בהתבסס על מסמכים חדשים שסיפק הבנק. הבנק הסכים כי עמר יוכל לעיין במסמכים אלה, אך התובע לא ביקש להגיש חוות דעת משלימה עד שנת 2006. בקשה זו נתקלה בהתנגדות הבנק. התברר כי חוות הדעת המשלימה לא הצטמצמה למסמכים חדשים אלה וכללה גם נושאים שמעבר לתחום המשפט, וכן הפניות לעדויות המשפט ולמסמכים שהתובע סיפק בעצמו. יתר על כן, חוות הדעת הוגשה באיחור משמעותי, והתרת תיקון תחייב שמיעת עדויות חוזרות של עדי התביעה, לרבות עמר, דבר שיהיה בלתי הוגן מבחינה פרוצדורלית כלפי הבנק. משכך, הבקשה נדחתה, והתובע חויב לשלם לבנק 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.