עפ"ג 13725-12-22

תקציר

המערער הורשע באי הגשת דוחות מס ובתשלום מיסים המגיעים למדינה. על פי כתב האישום, המערערת לא הגישה דוחות תקופתיים ולא שילמה את המסים המקבילים במשך תקופה של שנתיים. סכום המסים שלא שולמו עמד על כ-340,000 ₪, ובית משפט קמא גזר עליו שבעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות לשלוש שנים להימנע מביצוע עבירות מס נוספות, בתוספת דמי התחייבות בסך 10,000 ₪. המערער ערער על הכרעת הדין וטען כי היה על בית משפט קמא לגזור עליו עונש של עבודות שירות במקום מאסר בפועל. ערכאת הערעור הכירה בקשייתה הכלכלית של המערערת ובעובדה שהעבירות בוצעו במהלך משבר הקורונה, אך בסופו של דבר דחתה את הערעור. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשך התנהגותו העבריינית של המערער לאחר הרשעתו מעידה על חוסר הבנה של חומרת מעשיו ועל חוסר אחריות. בית המשפט הדגיש גם את הנזק הכלכלי שנגרם ממעשיו של המערער ואת הצורך לקיים את ערך השוויון בהטלת מס. מאחר שהמערערת לא עשתה מאמץ אמיתי לפרוע את החוב למרות הזדמנויות רבות, לא ראתה ערכאת הערעור עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ועל כן דחתה את הערעור. המערער חויב להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו ביום 1.5.2024.