עב"ל 11538-10-10

תקציר

בפסק הדין הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור, ובכך הפך את החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה את טענת המערער בדבר אירוע מטווח. בית המשפט מצא כי בית המשפט המחוזי דחה באופן בלתי הוגן את גרסתו של המערער לאירועים בשל סתירות לכאורה שלא היו מהותיות דיין כדי לקעקע את עובדות הליבה של התיק. בית המשפט ציין כי אמנם היו הבדלים בעדויות, כגון סתירות קלות בתיאור המטווח וחוסר יכולתו של מר פלטשר לזכור את זהות היורה בשל הזמן שחלף, אך אין בהם כדי לפסול את גרסתו העקבית של המערער לאירועים. יתר על כן, עדותו של מר שינבך נחשבה בלתי אמינה בשל חוסר העקביות וההטיה הפוטנציאלית שלה, שכן היה לו אינטרס בתוצאה. בית המשפט מתח ביקורת על הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על עיכוב הטיפול הרפואי של המערער לצורך הפרכת האירוע, והדגיש כי בעוד שהרשומות הרפואיות הסמוכות לאירוע הן משמעותיות, הן אינן צריכות להיות הגורם הקובע הבלעדי. המערער סיפק הסברים מתקבלים על הדעת לעיכוב, כגון ההערכה כי בעיות אוזניים לאחר ירי היו נפוצות, המצדיקות מתן משקל רב יותר לדיווחים ראשוניים אחרים, כגון אלה של חוקר המוסד ומנהל המערער, מר שכטר. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי די ביסודות אלה כדי לבסס את טענת המערער בדבר האירוע שהתרחש ביום 19.9.2006 והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. בנוסף, חויב המוסד לשלם למערערת הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום.