ע"ע 1362/02

תקציר

המשיב, עובד בבית חולים, הגיש תביעה נגד מעסיקו, בטענה לשכר שלא שולם ולפיצוי בגין הלנת שכר. המשיב טען כי בית החולים ניכה משכרו סכומים משתנים, שהיו אמורים להיות מועברים להוצאה לפועל על סמך צווי עיקול. עם זאת, בית החולים לא עשה זאת ובמקום זאת שמר על הכספים. בית החולים טען מנגד כי המשיב חייב להם כספים והצדיק את הניכויים. בית הדין האזורי בחיפה פסק לטובת המשיב, קבע יחסי עובד מעביד והורה לבית החולים להשיב את הכספים שנוכו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בית הדין המחוזי קבע כי הימנעותו של בית החולים מהעברת הכספים ללשכת ההוצאה לפועל הייתה שלא כדין. בית החולים ערער על החלטה זו וטען כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי למשיבה כבר שולמו 113,000 ₪. כן טענו לזכות לנכות סכומים המגיעים למשיב. מנגד, טען המשיב כי אינו חייב כספים לבית החולים וכי הגנת הניכוי של בית החולים לא הוזכרה בהליך בבית הדין האזורי. בית המשפט דחה את ערעור בית החולים ואישר את החלטת בית הדין האזורי. בית המשפט מצא כי קיימות ראיות מספיקות ליחסי עובד-מעביד וכי שכרו של המשיב אכן הופחת ללא הצדקה. בית הדין הדגיש כי הימנעותו של בית החולים מקיום ההליך החוקי לקיזוז חובות עובדים, כמפורט בחוק הגנת השכר, והצגת המצב באופן כוזב בפני המשיב, הביאו לכך שבית החולים לא היה רשאי לשמור על הכספים. זאת ועוד, טענת בית החולים בדבר חובו הנטען של המשיב לא הוכחה ולא הועלתה בבית הדין האזורי. הערעור נדחה, ובית החולים חויב לשלם למשיב הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ומתוארכת ליום 20 באפריל 2004.