ת"א 25251-06-22

תקציר

התובע, מר חג'אג', תבע את הנתבע, סוחר מכוניות משומשות, לבטל חוזה למכירת רכב משומש או לחילופין לקבל פיצויים כספיים ונזקים בגין עוגמת נפש. התובע טען כי הנתבע לא גילה מידע מהותי על הרכב והרתיע אותו באופן אקטיבי מבדיקתו באופן עצמאי. הנתבע טען כי לא רימה את התובע וכי התובע לא ביצע בדיקת נאותות בבדיקת המסמכים הקשורים לעסקה ובהבנת תוכנם. בית המשפט מצא כי אמנם לא הייתה הטעיה מצד הנתבעת שתצדיק את ביטול החוזה, אך הנתבע אכן הפר את חובת תום הלב שלו במשא ומתן. הפרה זו נבעה מכך שהנתבעת עודדה את התובע לוותר על בדיקה עצמאית של הרכב, שקודם לכן נגרם לו נזק משמעותי, ומכך שהנתבעת לא סיפקה את כל הגילויים הנדרשים והבהירה פרטים מהותיים על ההיסטוריה והמצב של הרכב. לגופו של עניין, ציין בית המשפט כי הנתבעת לא הסבירה את משמעותם של מונחים מקצועיים בחוזה, כגון "הפסד בתיאוריה" ו"תקנה 309", שהתובע, הדיוט בענייני רכב, לא הבין. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי התובע לא הפעיל בדיקת נאותות בקריאת המסמכים עליהם חתם ובהבנתם, ולא ביקש הבהרות לגבי מונחים שלא הבין. באשר לתביעות התובע לפיצויים כספיים, מצא בית המשפט כי התובע לא הוכיח כל הטעיה או הסתרת מידע בנוגע לשווי רכבו הקודם. יתר על כן, לא ניתן היה להוכיח את הבעיות המכאניות שמצא העד המומחה מטעם התובעת ברכב הנרכש בעת ביצוע העסקה. לפיכך, התובע לא הוכיח נזק כספי כלשהו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. עם זאת, בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וקבע כי התנהלות הנתבע גרמה לתובע עוגמת נפש. בית המשפט ביסס החלטה זו על הימנעותה של הנתבעת מלגלות את כל המידע הרלוונטי ולעודד בדיקה עצמאית, מה שהוביל להפתעות לא נעימות של התובע עם גילוי ההיסטוריה ומצבו של הרכב. בסופו של דבר, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 10,000 ₪ ופסק לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 60 יום.