ת"א 23307-09-24

תקציר

החלטת בית המשפט בבקשה לביטול פסק הבוררות מתמקדת באמות המידה המחמירות להתערבות בפסקי בורר. בית המשפט הבהיר כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור אלא רק מפקח על הליך הבוררות על בסיס העילות המצומצמות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. גם החובה לספק נימוקים בבוררות גמישה, והבורר אינו נדרש לפעול לפי אותם כללים נוקשים כמו בית משפט. פסק הבוררות מנומק בדרך כלל היטב, במיוחד בהתחשב בכך שהבורר לא היה מחויב לדין המהותי. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבורר לא הסביר די הצורך את חישוביו ביחס לשתיים מטענות המבקש. הראשון מתייחס לסכומים מסוימים הנתבעים בכתב ההגנה שהבורר לא כלל בחישובו הסופי. השני הוא בסכום ספציפי המבוסס על מכתב מעורך דינו לשעבר של המבקש, שהבורר הגיע למסקנה שלא הוכח, החלטה שגם אותה יש לנמק טוב יותר. יתר טענותיו של המבקש, לרבות בקשות ביטול, נדחו מאחר שהבורר אכן הכריע בעניינים שהועלו. בסך הכל, פסק הבורר פתר למעשה את הסוגיות, ובית המשפט ביקש רק נימוקים נוספים בשתי הנקודות הספציפיות שהוזכרו. ההחלטה הסופית בבקשה תתקבל לאחר שהבורר יספק את הנימוקים המשלימים. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות תעביר להם אותה, בצירוף העתק לעיון הבורר.