רע"א 5205/24

תקציר

התיק נסוב סביב צו לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי על קרקע ציבורית בכסיפה שבנגב. השאלה העומדת על הפרק היא האם רשות מקרקעי ישראל הוציאה את הצו בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקעות) - שישה חודשים מיום גילוי התפיסה הבלתי חוקית, ובתוך 36 חודשים ממועד התפיסה עצמה. המבקש טוען כי מנהל מקרקעי ישראל ידע על הפלישה לפני המועד שלטענתם גילה אותה, ולכן הצו אינו תקף. לבתי המשפט של הערכאה הראשונה והשנייה היו דעות שונות בנושא, כאשר האחרון פסק לטובת מנהל מקרקעי ישראל. בית המשפט העליון, בפסק דין פה אחד, מצדד עקרונית במבקש, וקובע כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר אינה יכולה לעמוד כפי שהיא. אלא שבמקום להכריע בכך, בוחר בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך בירור ובירור הנסיבות. באופן ספציפי, בית משפט השלום יצטרך להעמיק בשאלה מתי נודע למפקח על התפיסה הבלתי חוקית, והאם יש לייחס את ידיעתו של המפקח לממונה. בית המשפט העליון מדגיש את חשיבות ההקפדה על מגבלות הזמן הקבועות בחוק מקרקעי ציבור, ומציין כי ההליך הנוכחי אינו המקום להתייחס לראשונה לסוגיות אלו לעומק. בכך מתהפך פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והתיק יתחדש בבית משפט השלום.