עע"מ 1197/22

תקציר

המערער, שייצג את עצמו, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו בערעור על דחיית משרד הבינוי והשיכון את בקשתו לסיוע בשכר דירה. בית המשפט המחוזי העיר על התנהגותו וידיעתו המשפטית של המערער במהלך דיון מקדמי, מה שהוביל אותו להגיש בקשה לפסילה. המערער טען כי לשופט הייתה דעה מוקדמת והוא התייחס אליו בחוסר כבוד. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הערעור, ולא מצא נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד שופט בית המשפט המחוזי. השופט ציין כי גרסתו של המערער לאירועים הייתה שונה מזו של השופט ואינה סותרת את תיאורו של האחרון את הדיון. זאת ועוד, דבריו של שופט בית המשפט המחוזי במהלך הדיון לא הצביעו על משוא פנים או דעה קדומה, והשופט לא הביע דעה קבועה לגופו של עניין. עוד קבע השופט כי פרטי ההליך אינם צריכים להיות חסויים כדי להגן על פרטיותו של המערער. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה.