ע"א 5523/95

תקציר

הפרשה נסובה סביב תוקפה של החלטת רשות מקומית להפסיק לשלם פנסיה לסגן ראש עיר לשעבר שחזר לכהן באותו תפקיד. המשיבים טענו כי ההחלטה אינה מוסמכת, בלתי סבירה ומפלה. פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן על ידי השופטת דורנר, חלק על פסיקת הערכאה הנמוכה יותר וקיבל את הערעור. על פי פסק הדין, זכויותיהם של עובדי ציבור לפנסיה נגזרות מהחוק ואין לראות בהן זכויות קניין. יתר על כן, הזכות לפנסיה היא זכות מסוג חירות, המבטיחה לאזרחים להתפרנס מכל מקצוע שיבחרו. השופט קבע כי החוק הרלוונטי וחקיקת המשנה מסמיכים את הוועדה לקבוע קריטריונים וחריגים לזכאות לפנסיה, לרבות הדרישה הסבירה כי עובדים יפרשו מהתפקיד שלשמו הם מבקשים פנסיה. בפסק הדין הודגש כי דרישה זו סבירה, בהתחשב בכך שנבחרי ציבור מקבלים פנסיה בגיל צעיר יחסית. עוד ציין בית המשפט כי הסדרים דומים חלים גם על נבחרי ציבור אחרים. לפיכך, ההחלטה להפסיק את תשלומי הפנסיה הייתה כדין, והמשיבה לא הייתה זכאית לקבל הן משכורת והן פנסיה מקופת העירייה. פסק הדין אף הורה למשיב לשלם למערער 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופטים שטרסברג-כהן וטורק הסכימו עם פסק הדין.