תו"ב 56151-05-20

תקציר

הכרעת הדין דוחה את בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום. הנאשם טען כי יש לדחות את כתב האישום בשל פגמים בהגשת כתב האישום הקשורים להליך בוררות מתמשך, אי הקמת גדר ושערים בבטחה, אי עריכת הסדר מותנה והיעדר שימוע ואי מסירת גרסה טרם הגשת כתב האישום. באשר לפגמים שנפלו בכתב האישום הנוגעים להליך הבוררות, קבע בית המשפט כי יש לנהל את הליך הבוררות בנפרד ולהתייחס לטענות הנתבע בדבר אי קיום פסק הבורר בערכאות המתאימות. כתב האישום עוסק בנושאים שונים – עבירות בנייה ושימוש בלתי מורשה בקרקע ציבורית – ובקשתו של הנאשם לאישור פסק הבורר נבחנת באופן עצמאי. בעניין הקמת הגדר והשערים מצא בית המשפט כי הנתבע הודה בעובדות, אך נדרש בירור עובדתי כדי לקבוע את נחיצות הבנייה. הנתבעת טענה כי הבניה נחוצה מטעמי בטיחות בשל היעדר חיץ בין הכביש לרכושם. עם זאת, התביעה טענה כי המבנים נועדו להשתלט על שטחים ציבוריים לצרכים פרטיים. מאחר שהצדדים לא הסכימו על העובדות, קבע בית המשפט כי יש לפתור עניין זה במהלך המשפט באמצעות הצגת ראיות. באשר לאי עריכת הסדר מותנה, הסביר בית המשפט כי הסדר כזה מתאים לעבירות קלות או לנסיבות מקלות. במקרה זה, העבירות לא היו קלות, שכן מדובר בבנייה מהותית ובהפרת צו מנהלי, שהיא עבירה חמורה. זאת ועוד, התובע לא היה חייב להציע הסדר מותנה בגין הפרת הצו המנהלי. לפיכך, נדחו הטענות להסדר על תנאי. בית המשפט דחה גם את טענת הנאשם בדבר היעדר שימוע והיעדר הזדמנות להציג גרסה בטרם הגשת כתב האישום. בית המשפט מצא כי לנאשם ניתנו מספר הזדמנויות להציג את גרסתו אך בחר שלא לעשות כן. התובע לא נדרש לקיים שימוע בגין עבירות עוון, ולנאשם נמסרו מכתבי התראה מרובים וזימון למסור גרסה, עליה לא נענו. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא טעם באף אחת מטענות הנאשם ודחה את הבקשה לביטול כתב האישום. ההחלטה הועברה לבאי כוחם של שני הצדדים.