בג"צ 320/96

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב בקשתו של ראש עיריית הרצליה, המשיב מס' 3, כי הוצאות הגנתו המשפטית יכוסו על ידי העירייה בעקבות זיכויו במשפט פלילי הקשור להקמת מרינה בהרצליה. מועצת העיר אישרה את בקשת ראש העיר להחזר של 397,800 דולר, למרות ספקות לגבי תקפות הבקשה וחששות לגבי השפעת הקופה הציבורית. החלטה זו אושרה גם על ידי שר הפנים. עם זאת, בית המשפט העליון פסק לטובת העותר ופסל את החלטות המועצה והשר. בית המשפט קבע כי הליך מימון הוצאות משפטיות של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות טעון תיקון, שכן התעריפים הנוכחיים אינם ריאליים והחריגים הפכו לנורמה. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין אינטרסים שונים, לרבות אילוצים תקציביים ושוויון, תוך התחשבות גם בשכר הטרחה המבוקש, סבירות שכר הטרחה, תוצאת המשפט ותיקים תקדימיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטות המועצה והשר לא שקלו את כל הגורמים הרלוונטיים ונעדרו הצדקה סבירה. לפיכך, העתירה התקבלה, והגופים נדרשו לשקול מחדש את בקשת ראש העירייה, תוך הבטחת סכום נמוך משמעותית מהמבוקש, בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בנושא. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם הוצאות משפט לעותרת.