ת"א 36031-07-20

תקציר

פסק דין זה סובב סביב סכסוך רכושי מורכב בו מעורבים מספר צדדים. בתחילה רכשה חברת החשמל חדר טרנספורמציה ממבוא ירושלים בשנת 1995, כאשר החדר ממוקם בחלקות משנה 1-3. אלא שבשנת 2006 מכרה מבוא ירושלים את חלקות המשנה הללו למבוא אחזקות מבלי להעביר את החזקה בחדר. מבוא אחזקות, שהייתה מודעת לכך שהחדר אינו חלק מהמכירה, לא ראתה בו ככזה, והיא התעניינה בעיקר בחניות. בהמשך מכרה מבוא אחזקות את הנכס לסמט באותה שנה, כולל החדר שבמחלוקת. בית המשפט בחן את העסקאות המתחרות ומצא כי מבוא אחזקות לא פעלה בתום לב בנוגע לחדר הטרנספורמציה. בית המשפט קבע כי מבוא אחזקות הייתה מודעת לכך שהחדר לא נכלל במכירה ואף הודתה בכך בהליכים משפטיים קודמים. בנוסף, נדחתה גם טענתו של סמט כי רכש את החדר בתום לב. בית המשפט הגיע למסקנה כי סמט לא פעל בתום לב סובייקטיבי, שכן היה מודע לכך שהחדר נעול ומוחזק באופן בלעדי על ידי חברת החשמל. כמו כן, התייחס בית המשפט לתביעות התיישנות ושיהוי, וקבע כי התביעה הוגשה בתוך התקופה הסטטוטורית וכי הנתבעים לא הוכיחו די הצורך כי חברת החשמל זנחה את זכותה לתבוע או כי מצבם החמיר עקב השיהוי הנטען בשל השיהוי הנטען בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת חברת החשמל והכיר בזכויותיה הבלעדיות בחדר הטרנספורמציה. היא גם העניקה לחברת החשמל את הזכות להירשם כבעלים, בכפוף לנהלים מסוימים, ואפשרה להם גישה לחדר דרך מעבר. פסק הדין הדגיש את חשיבות בירור זכויות הקניין, בפרט במקרים של ריבוי עסקאות. למרות רשלנות חברת החשמל ברישום זכויותיהם, בית המשפט לא הורה על הוצאות, בהתחשב בהערותיה על מחדלי הרישום.