עת"מ 25083-06-10

תקציר

העותרים, שניגשו לאחרונה לבחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין, לא השיגו את הציון הנדרש והגישו עתירה נגד שתי שאלות בעילה של חריגה מסמכותה של ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין. עוד טענו כי התשובות הנכונות שנבחרו לארבע שאלות אחרות אינן סבירות או מבלבלות. במהלך הדיון בעל-פה חזר בו אחד העותרים, ואילו האחרים התמקדו בשלוש שאלות. השאלה הראשונה, הנוגעת למשפט הפלילי המהותי, התמקדה בנאשם שאיים על חברו אך טען כי לא התכוון להפחיד. העותרים טענו כי השאלה חורגת מתחום תקנות הבחינה. עם זאת, השופט מצא כי היא נוגעת לקבילות ראיות ולכן היא בסמכותה של הוועדה. השאלה השנייה נגעה להעברת תובענה ייצוגית מבית משפט אחד למשנהו, והעותרים טענו כי הניסוח עמום. השופט חלק על כך, וקבע כי התשובה הנכונה ברורה. גם השאלה השלישית בדבר סמכותו המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות והתנגדות העותרים לכך שהוא יתבסס בחלקו על הדין המהותי נדחתה, והשופט קבע כי הבחירה של הוועדה בתשובה הנכונה הייתה סבירה. בעקבות זאת נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בתשלום הוצאות משותפות והוצאות משפט בסך 10,000 ₪.