דנ"פ 3009/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לדיון נוסף בנימוק שפסק הדין הקודם לא סתר פסיקות קיימות של בית המשפט העליון ואינו מצדיק דיון נוסף בשל חשיבותו, קושיו או חידושו. עיון בפסק הדין מעלה כי סמכויותיו של שר המשפטים לא נדונו, ולכן לא ניתן להעלות את הנושא לראשונה בבקשת דיון נוסף. פסק הדין גם הותיר ללא הכרעה את שאלת טיבן של עבירות העשויות להוות "עבירה נגררת", וסוגיה זו אינה מהווה הצדקה מספקת לדיון נוסף. בית המשפט מציין כי הפסיקה הרווחת בעניין סעיף 2(ב) לחוק ההסגרה לא חרגה במקרה זה. האפשרות לדון בעבירות נגררות בהליכי הסגרה נקבעה בפסיקה קודמת, וחילוקי הדעות של המבקש עם תחולת סעיף 2(ב) במקרה זה מאופיינים יותר כ"ערעורים". משכך, הבקשה לדיון נוסף נדחית.