ת"א 38194-12-17

תקציר

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, בטענה לקיומו של הסכם משפטי מחייב ביניהן בקשר לפרויקט להעתקת מפעל זיטה מציפורי לגליל. התובעת טענה כי שני הצדדים יבצעו במשותף את עבודות הפרויקט ויחלקו את סך התמורה מהמפעל המזמין. אמנם נקבע כי התובע והנתבע ניהלו משא ומתן והיה הסכם עקרוני, אך בית המשפט מצא כי אין ביניהם הסכם משפטי מחייב. הראיות הראו כי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם מהותי בעל פה, והתובע לא הביא הוכחה מספקת לחלוקת התמורה הכוללת הנטענת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת התובע בדבר הסכם בדבר חלוקת התשלומים אינה אמינה, מה גם שהיא נעדרת ראיות אובייקטיביות ואינה עולה בקנה אחד עם עדויות וראיות אחרות. בנוסף, מועד תחילת עבודות הפרויקט שהוצג על ידי התובעת היה שנוי במחלוקת, כאשר ראיות הנתבעת הצביעו על מועד מאוחר יותר. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של הסכם תקף בעל פה, ולכן אין צורך לדון בהפרה הנטענת. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום.