ע"א 8564/20

תקציר

הערעור הנדון נדחה, כפי שקבעה הערכאה הבוחנת, בשל היעדר עילה מספקת לפסול את השופט. המשיב טען כי בקשת הפסילה הוגשה בשלב מאוחר מדי של ההליך, בפרט לאחר שלבים מרכזיים כגון סיום תיק התביעה והגשת חוות דעת מומחים, מה שהופך את הבקשה לבלתי נסבלת. עוד טען המשיב כי טענותיו של המערער בדבר חלקיותו הנטענת של בית המשפט וחוסר התחשבות בטענותיו אינן מבוססות. פסק הדין חיזק כי לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, פסילה מחייבת חשש ממשי למשוא פנים, שלא נמצא במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט ציטט עתירות אזרחיות קודמות כדי לתמוך ברעיון כי ניהול הליך יעיל עשוי לכלול את בית המשפט מביע דעות מקדמיות מבלי להתפשר על משוא פנים. צוין כי שאלת בית המשפט בדבר הצורך בזימון עדים מסוימים, אף שיש בה כדי לרמוז, לא הוכיחה משוא פנים חזק דיו כדי להצדיק פסילה. בנוסף, השגות המערער על צו ההליכים נחשבו לעניינים של ערעור ולא לפסילה. טענות על אירועי עבר נדחו בשל עיכוב בהעלאתן. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין ראיות משמעותיות להטיה או לשיקול דעת נעול וחזר על כך שהיושרה הפרוצדורלית נשמרה לאורך כל הדרך. לפיכך, הערעור נדחה ללא השלכות של הוצאות. פסק הדין הדגיש את ההקפדה על תקנות פרוצדורליות וראה בשינויי נסיבות, כמו החיסון בתקופת הקורונה, כאלה שאינם פוגעים בהוגנות במשפט.