מ"ת 26769-04-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המבוסס על המידע שסופק בלבד, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מעצרו של המשיב 7, סאלח גדבאן** **מבוא:** החלטה זו מתמודדת עם שאלה מהותית בדיני מעצרים: האם יש להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים בכליאה, או שמא ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני (פקא"ל). הדבר נבחן על רקע כתב אישום המייחס למשיב 7, יחד עם אחרים, עבירות של סחיטה באיומים וניסיון לאיומים, במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, כמשמעותו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003. **עילות המעצר והשיקולים המשפטיים:** בית המשפט מזהה שתי עילות מעצר עיקריות בעניינו של המשיב 7: 1. **חשש מפני שיבוש הליכים:** עילה זו נתמכת הן בקביעות כלליות בהלכה הפסוקה והן בטענות קונקרטיות של קורבנות הארגון, המתארות כיצד הארגון הטיל אימה שהובילה להשתקה וציות. הדבר משקף את החשש המעשי כי איומים ושכנוע שקרי יכולים להשפיע על עדים או על הליכי המשפט. 2. **מסוכנות לעדים ולציבור:** עילה זו נובעת מסדרת המעשים המיוחסים למשיב, וכן מהיכולת והנכונות שלו לחבור לארגון פשיעה ולבצע בו עבירות חמורות באופן חוזר. **ניתוח מעמד המשיב והעבירות המיוחסות לו:** * **השתייכות לארגון פשיעה:** כתב האישום מתאר ארגון פשיעה גדול, היררכי, מאורגן ושיטתי, שפעל משנת 2018 עד 2024, תחת הנהגתו של מר לטיף אבו לטיף. הארגון "התמחה" בסחיטת קבלנים ושלט על מכרזי תשתיות. השימוש במוניטין השלילי של הארגון ושל מנהיגו הטיל מורא על קורבנותיו. * **מעמד המשיב 7 בארגון:** המשיב 7 מתואר כחבר בארגון שאינו מנהל או פעיל בכיר, אך ביצע את העבירות במסגרת "אירועי הצפון", שנועדו לסחוט קבלנים שניגשו למכרזי תשתית. הוא פעל תחת הנחיותיו של משיב 4 (שרקיה), שפעל כמפקח ומכוון. * **העבירות הספציפיות:** * **סחיטה באיומים (אישום רביעי):** המשיב, יחד עם שרקיה, פנה לקבלן (מר עיסאם ברכה) באופן מאיים, תוך הזדהות כ"בחור ממשפחת אבו לטיף", כדי למנוע מהחברה שלו (אורוז בע"מ) להשתתף במכרז לאיסוף אשפה. * **סחיטה באיומים (אישום שנים-עשר):** בדומה, המשיב ושרקיה פנו לסאלח אבו חמדה (חברת הובלות האחים) כדי למנוע ממנו להשתתף במכרז לביצוע עבודות פיתוח. המסר המאיים כלל התייחסות ל"משפחת אבו לטיף" והזהרה "תיזהר מלהתקרב". * **ניסיון לאיומים (אישום שלושה-עשר):** במסגרת זו, המשיב, יחד עם שרקיה וחנטיר, קשרו לסחיטה. חנטיר כתב מסרון מאיים אך לא שלח אותו. לאחר מכן, שרקיה הנחה את המשיב לשלוח לטרבאני מסרון נוסף, שנוסח באופן מאיים במיוחד: "...יש לך שבוע, תכין מיליון שקל עדיף, אחרת תהפוך למיליון חתיכות, וההבנה שלך מספיקה". המשיב אף הנחה למחוק את המסרון ופרטי הקורבן. **בחינת החלופות למעצר (פיקוח אלקטרוני):** ההגנה טוענת כי אין להורות על מעצרו של המשיב בכליאה, ומציגה מספר שיקולים: * **היעדר אלימות פיזית:** המשיב אינו מואשם בעבירות הכרוכות באלימות פיזית ישירה או בשימוש בנשק חם, בניגוד למשיבים אחרים (6 ו-8) שנעצרו עד תום ההליכים. * **סחיטות שלא הובילו לידי מעשה:** ההגנה מדגישה כי הסחיטות לא הובילו בהכרח לתוצאה הסופית של אי-השתתפות במכרזים. * **חוליה תחתונה:** התביעה עצמה תיארה את המשיב כ"חוליה תחתונה" ששימשה לסחיטת קבלנים. * **נסיבות אישיות:** המשיב, יליד 1992, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לילד קטן, מגיע ממשפחה נורמטיבית. טראומת מות אביו בילדותו והצורך לפרנס את המשפחה לימדו אותו אחריות. הוא עובד כיום וחלף זמן רב מאז ביצוע העבירות, ללא הסתבכויות נוספות. * **תסקיר שירות המבחן:** שירות המבחן המליץ על מעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך ציון הימצאות מפקחים מתאימים. **הערכת בית המשפט להמלצת שירות המבחן ולחלופת המעצר:** בית המשפט דחה את המלצת שירות המבחן והורה על מעצר עד תום ההליכים, תוך הצבעה על מספר קשיים מהותיים: * **מזעור חומרת המעשים והיעדר שיקול דעת:** המשיב נוטה למזער את חומרת מעשיו, וטוען שפעל ספונטנית ונגרר אחרי אחרים. שירות המבחן הדגיש שוב ושוב את קשייו של המשיב בזיהוי מצבי סיכון, הפעלת שיקול דעת תקין, והיעדר מחשבה על השלכות מעשיו. * **בחירות חסרות אחריות בקשרים חברתיים:** המשיב נוטה לחבור לגורמים שוליים-עברייניים, מאמץ את ערכיהם ומתנהלותם, ומבקש את הערכתם. * **התנהלות קודמת בעייתית:** המשיב הפר בעבר צו בית משפט לביצוע שעות של"צ, התחמק משיתוף פעולה עם שירות המבחן במשך כשנתיים. שירות המבחן אבחן אצלו "מאפייני אישיות מניפולטיביים". * **סיכום מאפיינים מדאיגים:** בית המשפט מסכם כי מזעור המעשים, הרחקת אחריות, חוסר שיקול דעת, נטייה לנגררות, חבירה לגורמים עברייניים, ומאפייני אישיות מניפולטיביים, מצדיקים הערכת שירות המבחן בדבר "רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות דומות". * **הגבלות הפיקוח האלקטרוני:** בית המשפט מציין כי הפקא"ל אינו אמצעי מונע אלא אמצעי מתריע, ואינו יכול למנוע איומים, סחיטות, הטרדת עדים ושיבוש הליכים. * **חוסר אמון ביכולת המפקחים:** על אף שהמפקחים הוערכו כטובים, בית המשפט מביע ספק לגבי עומק התרשמותם, ומציין כי הם אינם ערים לנטיותיו ולדפוסיו המכשילים של המשיב, ולא היו מודעים לטיב החברה עמה התרועע. * **חומרה יתרה של ביצוע עבירות במסגרת ארגון פשיעה:** בית המשפט מדגיש כי ביצוע העבירות במסגרת ארגון פשיעה הוא מדד חומרה נוסף, המגביר את הסיכון לשלום הציבור ומדרבן המשך פעילות עבריינית. * **היעדר עדות עדים:** בהינתן שהעדים טרם העידו, גובר החשש מפני שיבוש הליכים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין נאשמים:** בית המשפט מבצע הבחנה מפורשת בין המשיב 7 לנאשמים אחרים (6 ו-8) שנעצרו עד תום ההליכים, תוך שהוא בוחן את אופי העבירות המיוחסות לכל אחד מהם. * **חשיבות תסקיר שירות המבחן אך לא מחייב:** בית המשפט אינו מתעלם מתסקיר שירות המבחן, אך מסקנותיו אינן מחייבות אותו. במקרה זה, למרות ההמלצה לחלופת מעצר, בית המשפט מצא כי הממצאים הפנימיים בתסקיר עצמו מצביעים על סיכון גבוה. * **הערכת מסוכנות אישית מול אמצעי פיקוח:** בית המשפט מעמיד את הערכת המסוכנות המהותית הטמונה באדם אל מול יכולתו של אמצעי פיקוח חיצוני (פקא"ל) למנוע את התממשות הסיכון. ההחלטה מדגישה את מגבלות הפיקוח האלקטרוני ככלי למניעת עבירות מסוג איומים וסחיטה. * **השפעת שיוך לארגון פשיעה:** מעמד המשיב כחלק מארגון פשיעה מהווה שיקול חומרה משמעותי, המגביר את המסוכנות והחשש לשיבוש הליכים. * **פרשנות הלכה פוסוקה:** בית המשפט מתבסס על הלכה פוסוקה בנוגע לעבירות סחיטה, המלמדות על מסוכנותן ועל חשש לשיבוש הליכים, וכן על האמרה כי עבירות אלו אינן מתאימות בדרך כלל לשחרור לחלופת מעצר. **סוף דבר:** בשל מכלול השיקולים, ובפרט הממצאים המדאיגים אודות מאפייני אישיותו של המשיב, נטייתו למזער חומרת מעשים, יכולתו להטעות, חוסר שיקול הדעת, חבירתו לגורמים עברייניים, והביצוע של העבירות במסגרת ארגון פשיעה, קבע בית המשפט כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכים ולמסוכנות, ושאין די באמצעי הפיקוח האלקטרוני כדי להבטיח את ביטחון הציבור או את תקינות ההליכים. לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 7 עד לתום ההליכים בעניינו.