ת"א 4972-06-22

תקציר

מותו הטרגי של נער בן 16, המבוטח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות של הנתבע, הוליד תביעה זו. הפוליסה מגדירה "תאונה" כאירוע פיזי, חיצוני ובלתי צפוי הגורם נזק, וזו שאלת הפרשנות המרכזית במקרה זה. באירוע המדובר היה מעורב המנוח בעימות מילולי שהסלים לקטטה פיזית, שבעקבותיה נדקר המנוח ומת מפצעיו. בית המשפט מכיר בתקדימים המחריגים תרחישים מסוימים מהגדרת תאונה, בעיקר מקרים של התנהגות פלילית מתמשכת או פגיעה מכוונת. עם זאת, הוא מייחד את המקרה הנוכחי, ומציין כי המנוח לא היה תוקפן עיקרי, לא הייתה לו כל מעורבות קודמת בקטטה, ולא יכול היה לצפות באופן סביר את התוצאה הקטלנית. אופיו הקצר והמצומצם של האירוע, כמו גם היעדר כל היכרות מוקדמת בין המנוח לתוקפו, תומכים באופיו הבלתי צפוי של האירוע. הנתבע טען למספר חריגים בפוליסה, לרבות אחד הנוגע להשתתפות פעילה של המבוטח בעבירה פלילית, ואחד בגין פגיעה מכוונת. בית המשפט דוחה טענות אלה ומדגיש כי התנהגותו של המנוח לא עלתה כדי פשע וכי אין די ראיות המצביעות על פגיעה מכוונת. בסופו של דבר, בית המשפט מפרש את חוזה הביטוח לטובת המבוטח, ומגיע למסקנה כי הנסיבות מהוות תאונה כהגדרתה בפוליסה. לפיכך התביעה ראויה, המזכה את התובעים בפיצוי הפוליסה בגין האובדן הטרגי של בנם. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 148,125 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט.