ע"א 1059/05

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעורים על פסק דין חוב והן על תיק הוצאה לפועל, שבו חויב המשיב לשלם למערער סכום כסף, אך לא עשה כן. אין חולק כי המשיב אכן חייב למערערת כספים אלה, וכי פסק הדין ניתן לביצוע. נקודות המחלוקת העיקריות נסובו סביב ביצוע צו התשלומים, ובפרט בנוגע לתפיסה ומכירה של רכב וחנות ששועבדו כבטוחה לחוב. הצדדים התווכחו האם מכירת הרכב והחנות התנהלה כראוי ואם ההכנסות ממכירות אלה נזקפו כראוי לחוב. המשיב טען כי אי מכירת החנות תוך זמן סביר הייתה באשמת המערערת, ואילו המערערת האשימה את המשיב בעיכוב המכירה. פסק הדין סוקר גם מחלוקות על שיעורי הריבית, תשלומים ששילמו ערבים והסכם לכאורה בין המערערת למשיב בדבר פירעון החוב. השופט קובע כי על לשכת ההוצאה לפועל לערוך חשבון על פי פסק הדין המקורי, לעדכן את הסכום בריביות כאמור בפסק הדין עד למועד הביצוע, ולנכות תקבולים נכון למועד קבלתם. עוד נקבע בפסק הדין כי המערערת זכאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נוספים לגביית כל יתרה שנותרה, וכי שני הצדדים אחראים להוצאותיהם המשפטיות. ההחלטה מדגישה כי למנהל ההוצאה לפועל אין סמכות להכריע בשאלות האחריות לגבי החנות שלא נמכרה. ככלל, פסק הדין מצדד בטענות המערערת ודוחה את טענות המשיב, בכפוף לשיטת החישוב שהותוותה בפסק הדין.