רע"א 2766/06

תקציר

מדובר בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה בקשה לביטול פסק בורר הקשור להסכם בין הצדדים משנת 1989. ההסכם כלל מכירת מניות והתחייבויות לפטור את המשיב מערבויות אישיות. מחלוקת התעוררה כאשר המשיב טען כי המבקשים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם. הסכסוך הגיע לבוררות, והבורר מצא כי המבקשים הפרו את ההסכם בכך שלא שחררו כראוי את המשיב. המבקשים טענו כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל השיהוי המשמעותי במסירתו והתנגשותו עם תקנת הציבור, אך הם לא שמרו לעצמם את הזכות לבטל את פסק הבוררות בעילות אלה. בית משפט קמא דחה את בקשתם, בקובעו כי המבקשים לא פעלו במסגרת החוקית שנקבעה כדי לערער על עיתוי פסק הבוררות ומצא את טענתם בדבר תקנת הציבור בלתי משכנעת, שכן הם לא התייחסו לסוגיית הפיצויים במהלך הבוררות. ערכאת הערעור סירבה להעניק רשות ערעור, והדגישה כי התערבות בענייני בוררות מוגבלת למקרים חריגים. בית המשפט ציין כי המבקשים עצמם ביקשו השבה השווה לשווי העסקה, ובכך ערער את טענתם לתקנת הציבור, והדגיש כי חוסר המעש שלהם מונע את טענת "נטישת הבוררות". לפיכך, בקשת הערעור נדחתה ללא צו הוצאות.