בש"א 10953/07

תקציר

המדינה חויבה על ידי בית המשפט לשלם למבקש סכום כסף, שנבע מפסק דין מיום 4.9.06. עם זאת, המדינה לא שילמה את הסכום שנפסק ולא פעלה בהתאם להליכים המשפטיים הראויים להסדרת החוב. כתוצאה מכך, היה על המבקש לפעול לגביית החוב, מה שהוביל לעיכובים נוספים ולמחלוקות על הסכום המדויק שהוא חייב. בסופו של דבר הגיש המבקש בקשה שנייה לצו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, וביקש להטיל סנקציות על המדינה. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנות פסק הדין וחישוב יתרת החוב, בפרט בכל הנוגע לתחולת ריבית, הפרשי הצמדה וריבית פיגורים. בית המשפט קבע כי על החוב של המדינה לכלול ריבית פיגורים, כמפורט בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ממועד פסק הדין ועד למועד הפירעון בפועל, למעט התקופה שבה היה עיכוב ביצוע. תקופה זו נמשכה מ-27 בפברואר 2007 עד 2 במאי 2007. כמו כן חויבה המדינה לכסות את הוצאותיו של המבקש, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. פסק הדין קבע למעשה את מועד הפירעון כ-4.9.2006, והמדינה נדרשה לעמוד בהתחייבות זו, תוך שמצטברים הפרשי ריבית והצמדה ממועד זה, למעט התקופה הקצרה של עיכוב הביצוע.