ת"א 155399/09

תקציר

התובעת, בעלת עסק, תבעה את חברת הביטוח הנתבעת על כך שלא פיצתה אותה בגין שני אירועי ביטוח נפרדים של פריצה וגניבת רכושה. האירוע הראשון התרחש כאשר פורצים חדרו למחסן העסק וגנבו מדחסי אוויר רבים. האירוע השני עסק בגניבת נגרר עמוס במכולות שנשאו את המלאי של התובע. חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע בטענה כי מערכת האזעקה לא הופעלה באירוע הראשון וכי הפוליסה אינה מכסה סיכוני גניבה באירוע השני. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת התובע בשני הסעיפים. באשר לאירוע הראשון, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי הפעילה את מערכת האזעקה טרם עזיבתה את המקום וכי לא הייתה לה כל סיבה לדעת על תקלות כלשהן. בית המשפט דחה גם את טענת חברת הביטוח כי התובעת לא התקינה הגנות נוספות כנדרש בפוליסה, וציין כי חברת הביטוח לא סיפקה ראיות מספיקות המצדיקות הפחתת תגמולי ביטוח. באשר לאירוע השני, בית המשפט פירש את לשון פוליסת הביטוח כך שתכלול כיסוי לסיכוני גניבה, מה גם שחברת הביטוח לא הפנתה את תשומת הלב להחרגות או מגבלות כלשהן בפוליסה. עוד קבע בית המשפט כי הנגררים והמכולות היו חלק משטח העסק ולכן מכוסים על ידי הפוליסה. עם זאת, בית המשפט דחה חלקית את טענות התובעת בדבר גובה הנזק. במקרה הראשון אישר בית המשפט פיצוי בגין 680 מדחסים, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, ולא למספר הגבוה יותר שתבע התובע. בית המשפט חישב את הפיצוי בגין האירוע הראשון בסך 106,894 ₪. באשר לאירוע השני, פסק בית המשפט לתובע סך של 117,161 ₪, בשים לב להשתתפות העצמית ולתשלום פיצוי מוקדם מפוליסת ביטוח אחרת. בית המשפט דחה גם את תביעת התובעת לאובדן רווחים וכפל הוצאות מימון, וקבע כי הן ספקולטיביות ואינן מכוסות על ידי הפוליסה. בנוסף, בית המשפט העניק סעד הצהרתי וקבע כי תביעת התובעת בגין עלות הנגרר תקפה, ועל הנתבע לשפות אותה אם תיתבע על ידי בעל הקרוואן. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים האמורים, בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ומיום 29.7.12.