ע"א 7118-02-12

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך רכושי, ובפרט באשר למעמדם של מספר משיבים הטוענים לדיירות מוגנת בבית. החלטת הרוב, שניתנה על ידי השופט י' נועם והשופט מ' בר-עם, דוחה את הערעור בעניינם של המשיבים 1 ו-3 (סנאן וכות'ר) ומקבלת אותו בעניינה של המשיבה 2 (רווידה). מהראיות עולה כי פאטמה פרג', אמם של המשיבים, התגוררה בבית למעלה מ-50 שנה לפני שנת 1968 ושילמה דמי שכירות שנתיים נמוכים. נחה דעתם של השופטים כי היא הייתה דיירת מוגנת, חרף הימנעותם של המשיבים מלהציג הסכם שכירות. עם זאת, השופטים מגיעים למסקנה כי מעמדה של פאטמה כדיירת מוגנת מקורית הוא מסקנה משפטית, והם מוצאים כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי לאשר זאת. לפיכך, רואים את המשיבים כמי שרכשו זכות נגזרת של דיירות מוגנת לאחר מות אביהם איברהים. השופטים מסכימים כי סנאן וכות'ר הצליחו להוכיח את רציפות מגוריהם בבית, כנדרש בחוק, ולכן הם דוחים את הערעור בעניינם. לעומת זאת, נמצא כי רווידה התרחקה ולכן אינה זכאית לדיירות מוגנת. השופט מזרחי מביא דעה חולקת, וטוען כי היה על המשיבים להציג את הסכם השכירות כדי להוכיח את מעמדם כדיירים מוגנים. לדברי השופט מזרחי, הצטברות הראיות שהוצגו אינה מבססת די הצורך את ההגנה הנטענת על ידי המשיבים, ועל כן יש לקבל את הערעור בעניינו של כל המשיבים, לרבות המשיב 8, אשר הושמט בטעות מפסק הדין לפינוי. ההחלטה מתקבלת ברוב קולות, ולכן הערעור מתקבל באופן חלקי, ללא צו להוצאות.