בש"פ 7835/23

תקציר

לאחר בחינת הטיעונים והראיות, הוחלט לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בתחילה, סבר בית משפט קמא כי הראיות הן בעלות עוצמה בינונית, אשר הביאה לשחרורו של המשיב בתנאים מסוימים. עם זאת, לאחר בחינה מעמיקה יותר, מצא השופט ראיות משמעותיות לכאורה הקושרות את המשיב לסעיפי האישום, שכללו חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח, תקיפה הגורמת חבלה, סחר בסמים ואיום על חוקר. הסתירות בגרסתה של המתלוננת לא נמצאו מספיקות כדי לערער את כוחן של הראיות, שכן ראיות חיצוניות תמכו במרכיבים מרכזיים של ההאשמות. המשיב חטף ותקף לכאורה את המתלוננת, וגרסתה של המתלוננת לאירועים הייתה עקבית במידה רבה בין הודעותיה. בנוסף, העידה המתלוננת על איומים מצד המשיב, דבר המצביע על שיבוש הליכי משפט. סעיף האישום בסחר בסמים הצדיק עוד יותר את המשך מעצרו, וכך גם עברו של המשיב בביצוע איומים. שירות המבחן אמנם הציע שחרור על תנאי, אך הדגיש גם סיכון גבוה להישנות העבירה, המהווה סכנה ממשית למתלונן ולאחרים. בהתחשב בשיקולים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי הסיכונים הכרוכים בשחרור המשיב עולים על פוטנציאל התנאים להקלתם, ולכן מחייבים את מעצרו עד תום ההליכים.