הפ"ב 3863-05-14

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **הקדמה** פסק הדין עוסק בשתי בקשות סותרות שהוגשו לבית המשפט המחוזי: בקשה לאישור פסק בוררות (ביניים) ובקשה לביטולו. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פסק בוררות ביניים שניתן על ידי השופט (בדימוס) י. שמעוני, בסכסוך בין חברת נדל"ן (מ.י. שחם נדל"ן בע"מ - להלן: "שחם") לבין אגודה שיתופית (ברקן אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית - להלן: "ברקן"). הסכסוך נבע מהתקשרויות חוזיות לביצוע עבודות פיתוח ובניית יחידות דיור בישוב ברקן, אשר השפיע עליו צו הקפאת בניה. **רקע עובדתי ומסגרת הדיון** 1. **הסכמים ראשוניים**: הצדדים התקשרו בהסכם עקרונות ובהסכם ביצוע לפיתוח 62 מגרשים, הכוללים בניית 42 יחידות דיור והכשרת 20 מגרשים נוספים לבניה עצמית. 2. **צו ההקפאה והמחלוקות**: צו הקפאת בניה באזור השומרון הוביל למחלוקות בנוגע לעבודות שבוצעו ולתשלומים המגיעים לשחם. 3. **העברה לבוררות**: הצדדים הגיעו להסכמה להעברת המחלוקות לבוררות, אשר אושרה על ידי בית המשפט, ומונתה בורר. 4. **פסק ביניים ראשון (30.1.2013)**: במסגרת הבוררות, ניתן פסק ביניים בו נקבע כי שחם זכאית להמשיך בביצוע שלב א' של הפרויקט, וברקן תימנע מלסכל את המשך הביצוע. נקבעה התחייבות כספית מצד שחם להבטחת נזקי ברקן. 5. **החלטה נוספת (9.6.2013)**: הבורר הבהיר את פסק הביניים, והציע החזרת דפוס התקשרות מקורי, בכפוף להמצאת ערבות אישית נוספת. 6. **אישור וביטול חלקי של פסק הביניים**: שחם ביקשה לאשר את ההחלטות, ובית המשפט (הנשיאה גרסטל) אישר את פסק הביניים מ-30.1.2013, וקבע כי ההחלטה מ-9.6.2013 היא בגדר "החלטה אחרת". בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון (השופט דנציגר), אשר אימץ את ההבחנה בין "פסק ביניים" ל"החלטה אחרת" בהתאם לחוק הבוררות. 7. **פסק הבוררות המרכזי (1.4.2014)**: לאחר המשך הליכי הבוררות, ניתן פסק בוררות שכותרתו "פסק בוררות ביניים". בפסק זה, נדחתה התביעה שכנגד של ברקן לסילוק ידה של שחם מהפרויקט (בהתאם לפסק הביניים שאושר), תוך דחיית תביעותיה הכספיות של שחם בגין עבודות שבוצעו לפני ואחרי ההקפאה, וכן דחיית תביעתה בגין מגרשים נוספים. 8. **הליכים נפרדים**: הליכים נוספים נגעו להחלטות הבורר בנוגע להפקדת ערבויות, אשר נדונו בפסקי דין נפרדים. **הבקשה לביטול פסק הבוררות - ניתוח עילות הביטול** שחם העלתה מגוון רחב של עילות לביטול פסק הבוררות, המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. בית המשפט דן בכל עילה לגופה: 1. **תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק)**: * **טענת שחם**: הפסק סותר פסק דין חלוט (פסק הביניים) ונוגד את תחושת הצדק. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. בית המשפט פירש את פסק הביניים באופן צר, וקבע כי זכאותה של שחם להמשיך בביצוע הפרויקט אינה מחייבת בהכרח קבלת תביעותיה הכספיות. הוא הדגיש כי פסק הבוררות (שהוא פסק ביניים) הבהיר כי שחם עדיין זכאית לתמורה נוספת, בכפוף להתגבשותה. בנוסף, נקבע כי עילה זו מפורשת בצמצום, וכי נדרשת סתירה מהותית לעקרונות יסוד של החברה, ולא רק אי-הסכמה עם תוצאות הפסק. 2. **חריגה מסמכות (סעיף 24(3) לחוק)**: * **טענת שחם**: התביעה שכנגד לסילוק יד חרגה מגדר המחלוקת שהועברה לבורר; הבורר הכריע בניגוד לפסק דין חלוט; הבורר חרג מסמכות במתן היתר לפיצול סעדים; הבורר חרג מסמכות בהחלטה מיום 9.6.2013. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. * **סמכות הבורר**: נקבעה על פי הסכם הבוררות שאישר העברת "כל המחלוקות" ו"כל סכסוך כספי אחר". התביעה שכנגד נכללה בהגדרה רחבה זו. * **ניגוד לפסק הביניים**: נדחה, כפי שפורט בסעיף 1. * **פיצול סעדים**: נקבע כי הבקשה לפיצול סעדים ניתנה לשיקול דעת הבורר, והטענות בנוגע לכך הן בעלות אופי ערעורי. * **החלטה מ-9.6.2013**: נדחה, תוך הדגשה כי שחם עצמה ביקשה לאשר החלטה זו, וכי בית המשפט כבר קבע כי היא בגדר "החלטה אחרת" ולא פסק ביניים חדש. 3. **אי מתן הזדמנות נאותה לטעון טענות ולהביא ראיות (סעיף 24(4) לחוק)**: * **טענת שחם**: הבורר ביסס קביעותיו על חוות דעת והחלטות שלא ניתנה לה הזדמנות לחקור עליהן. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. בית המשפט קבע כי שחם לא הוכיחה כי ביקשה לזמן את העדים (רו"ח קלרברג, עו"ד אבידע) והבורר דחה בקשה זו. משלא התבקש זימונם, לא נמנעה ההזדמנות. כמו כן, הודגש כי הפסק לא התבסס בלעדית על עדויות אלו. 4. **העדר הכרעה באחד העניינים שנמסרו להכרעת הבורר (סעיף 24(5) לחוק)**: * **טענת שחם**: הבורר לא הכריע בחישוב סכומים המגיעים לה, ו"מזמין" את הצדדים להגיש בקשות נוספות לאחר פקיעת הסכם הבוררות. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. בית המשפט הדגיש כי הפסק הוא "פסק בוררות ביניים", וכי ההכרעה בנוגע לתשלומים נוספים נכונה למועד הגשת התביעה, תוך שמירת זכותה של שחם לתבוע יתרת תמורה לכשתתגבש. נקבע כי חוק הבוררות מכיר באפשרות של פסק ביניים, וכי הותרת הסוגיה פתוחה לבירור נוסף אינה מהווה עילה לביטול. 5. **העדר הנמקה (סעיף 24(6) לחוק)**: * **טענת שחם**: הנמקה בפסק אינה מספקת, וטענותיה לא נשקלו. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. נקבע כי חובת ההנמקה בבוררות פחותה מזו שבפסק דין, וכי פסק הבוררות (בן 17 עמודים) כולל הנמקה תמציתית וברורה. 6. **העדר הסכם בוררות בר תוקף (סעיף 24(1) לחוק) ומתן פסק הבוררות לאחר שעברה התקופה לנתינתו (סעיף 24(8) לחוק)**: * **טענת שחם**: הסכם הבוררות פקע לאחר 60 יום מהגשת סיכומים, והארכת מועד להגשת סיכומים של ברקן הייתה בטלה. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. * **הסכם בוררות**: הובחן בין הסדר דיוני לבין הסכם הבוררות המכונן את סמכות הבורר. * **הארכת מועד**: לבורר סמכות טבועה להאריך מועדים, ואין בכך חריגה מסמכות או פקיעת הסכם. הדבר תואם פרקטיקה משפטית. * **פקיעת הסכם**: גם לאחר ששחם חזרה בה מבקשה להעברת הבורר, נקבע בהחלטה מיום 8.1.2014 כי ההליך יסתיים תוך 60 יום מהגשת הסיכום האחרון. פסק הבוררות ניתן ב-1.4.2014, לפני חלוף 60 יום, ולכן הטענה נדחתה. 7. **קיום עילה לפיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור (סעיף 24(10) לחוק)**: * **טענת שחם**: חזרה על טענות קודמות, וכן טענות על "פגיעה במראית פני הצדק" ו"עניין אישי" של הבורר. * **הכרעת בית המשפט**: **נדחתה**. * **פגיעה במראית פני הצדק**: נקבע כי עילה זו מופעלת במקרים נדירים וחריגים של פגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי, ולא הוכחה במקרה זה. * **עניין אישי**: נדחתה. נטען כי פסק הבוררות נשלח לצד ג' (חברת אמנה) בטרם נשלח לשחם. בית המשפט קבע כי טענה זו לא הוכחה, וכי כותרות פקס אינן ראיה מספקת. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הפרדה בין "פסק ביניים" ל"החלטה אחרת"**: פסק הדין מדגים את ההבחנה המשפטית הקיימת בחוק הבוררות, אשר אומצה בפסיקה, בין פסק ביניים (המהווה הכרעה ראשונית בסוגיה מסוימת, וניתן לאישור) לבין החלטה אחרת (החלטה דיונית או הבהרתית שאינה מכריעה בסכסוך). אישור פסק הביניים על ידי בית המשפט, והדחייה של בקשת רשות הערעור בעניין זה, מחזקים את מעמדו של פסק הביניים. 2. **פרשנות מצמצמת של עילות הביטול**: בית המשפט חוזר ומדגיש את הלכת הפסיקה לפיה עילות הביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות יפורשו בצמצום, על מנת לשמור על מעמדו של מוסד הבוררות ולעודד פתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט. התערבות שיפוטית מוגבלת לעילות מוגדרות, ולא מהווה ערכאת ערעור על החלטות הבורר. 3. **מעמדו של פסק ביניים**: פסק הדין מבהיר את מעמדו של פסק ביניים. הוא בעל תוקף מחייב כ"מעשה בית דין" בנוגע לסוגיות בהן הוא מכריע, אך אינו מהווה הכרעה סופית בכל הסכסוך. במקרה זה, פסק הביניים ביחס להמשך ביצוע הפרויקט אינו מבטל את הצורך לדון בתביעות הכספיות. 4. **סמכות הבורר והיקף השיפוט**: בית המשפט הדגיש כי סמכות הבורר נקבעת על פי הסכם הבוררות, אשר נושא זה היה מנוסח בלשון רחבה ("כל המחלוקות", "כל סכסוך כספי אחר"). הדבר מאפשר לבורר ליתן מענה לסוגיות מגוונות במסגרת ההליך. 5. **חובת ההנמקה בבוררות**: הובהר כי חובת ההנמקה של בורר אינה זהה לחובת ההנמקה של בית משפט. די בהנמקה תמציתית המספקת הצדקה לתוצאות. 6. **הפרשנות של "פגיעה במראית פני הצדק"**: בית המשפט הדגיש כי עילה זו חלה במקרים חריגים של פגיעה מהותית בכללי הצדק הטבעי, ולא במקרים של אי-שביעות רצון מהתוצאה. 7. **התנהלות הדיון והעדר פגיעה בכללי הצדק הטבעי**: הדיון בנוגע לזימון עדים וקבלת ראיות מדגים את העיקרון שלפיו נטל ההוכחה לנזק מהותי לזכויות הדיוניות מוטל על המבקש את הביטול. שחם לא הוכיחה כי בקשותיה לזימון עדים נדחו. 8. **השפעת ההליכים הקודמים**: פסק הדין מראה כיצד החלטות קודמות של בית המשפט (כמו זו של הנשיאה גרסטל והשופט דנציגר) מהוות אבן דרך בבחינת טענות הצדדים. **החלטה סופית** בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות, אישר את פסק הבוררות מיום 1.4.2014, ונתן לו תוקף של פסק דין, תוך הדגשה כי מדובר בפסק ביניים. שחם חויבה בהוצאות משפט.