רע"א 6617/14

תקציר

רשות מקרקעי ישראל החכירה מספר חלקות קרקע לחברה בע"מ. האחרון הגיש תביעה נגד הראשון בהתבסס על טענת החוכר כי שווי זכויותיו בקרקע פחת עקב שינויים בגבולות הקרקע המוחכרת באמצעות תוכנית. אחת הטענות שהועלו הייתה כי רשות מקרקעי ישראל מנעה מהחוכר לתבוע פיצויים בכך שהסתירה לכאורה את תוכנית המתאר. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו שלא לבקשת המשיב, שכן המבקש הודה כי ידע על התכנית חודשים לאחר אישורה. המבקש ערער על החלטה זו. המבקשים טענו כי החלטת בית המשפט המחוזי פגומה מבחינה פרוצדורלית, שכן היא נעשתה ללא התייחסותם ושגויה מהותית, שכן לטענתם הוטעו על ידי המשיב גם לאחר שנודע להם על קיומה של התכנית. המשיב הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי. בפני המבקשים עמד ערעור בנוגע לסיווגו של הליך הערעור, שכן ההחלטה לא דחתה את תביעתם לחלוטין אלא רק דחתה את אחת העילות. נטען כי יש לעשות שימוש זהיר בסמכותו של בית המשפט המחוזי לדחות תביעות על הסף, ובמקרה זה הדחייה פגעה בזכות השימוע של המבקש. עם זאת, נקבע כי המבקש לא הציג טיעון משכנע לביטול החלטת בית המשפט המחוזי, אשר התקבלה לאחר שהמבקש לא הסביר כיצד ניתן לתקן את תביעתו כך שתסתור את טענות המשיב. לפיכך, הערעור נדחה, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיב עד לסכום של 5,000 ₪.