בר"ע 32252-07-22

תקציר

בפני בית הדין הארצי לעבודה עומדת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה). **הרקע העובדתי והמשפטי:** המבקש טוען כי הוא סובל משתי פגיעות נפשיות נפרדות: 1. **הפרעה אורגנית:** שמקורה הנטען בניתוח שעבר במוחו. 2. **הפרעה פוסט טראומטית (PTSD):** שמקורה באירועים טראומטיים שונים, כגון אירועים מלחמתיים ורעידת אדמה. טענות אלו באו לידי ביטוי גם בהחלטות הוועדות הרפואיות השונות, אשר קבעו למבקש סעיפי ליקוי שונים, לכאורה בגין פגימות שונות. **ניתוח ההחלטות הקודמות:** * **ועדת נכות כללית (15.6.2014):** קבעה למבקש דרגת נכות בשיעור של 50% לפי סעיף 34(ב)(5) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. סעיף זה כולל, בין היתר, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), תגובה לדחק חריג, הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD) והפרעות הסתגלות. על פניו, אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה זו ניתנו בגין הפרעה פוסט טראומטית. * **ועדת מס הכנסה:** קבעה למבקש 50% נכות לפי סעיף 33(א)(5) לתקנות. סעיף זה עוסק ב"הפרעות נפשיות פסיכוטיות כתוצאה ממחלה גופנית; הפרעה נפשית והתנהגותית פסיכוטית כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ובהפרעה נפשית אורגנית לא מסווגת". גם חוות דעת יועץ הוועדה מתייחסת לתסמונת אורגנית. נראה כי הוועדה לא אימצה את סעיף הליקוי שניתן בוועדת הנכות הכללית (בגין PTSD), ובחרה לקבוע סעיף ליקוי אחר, העוסק בהפרעה נפשית אורגנית. **הבעיה המשפטית והחידוש המוצע:** בית הדין הארצי לעבודה מצא כי קיים "בסיס לכאורי" לטענת המבקש, לפיה הוא סובל משתי פגיעות נפשיות נפרדות, כאשר כל ועדה התייחסה לסוג פגיעה אחר וקבעה סעיף ליקוי שונה. אי בהירות זו מובילה למצב בו אין תמונה ברורה ומאוחדת של נכותו של המבקש. **ההצעה לפתרון:** נוכח אי הבהירות, בית הדין מציע כי עניינו של המבקש ישוב לוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) באותו הרכב. הוועדה תתייחס לכך שהנכות שנקבעה בוועדת נכות כללית ניתנה לפי סעיף 34(ב)(5) (PTSD), בעוד שהיא קבעה סעיף 33(א)(5) (הפרעה נפשית אורגנית). **הכיוונים שעל הוועדה לשקול:** 1. **אימוץ החלטת ועדת נכות כללית:** אם הוועדה מאמצת את קביעת ועדת הנכות הכללית, עליה לדבוק בסעיף הליקוי שנקבע שם (34(ב)(5)). לאחר מכן, עליה לשקול האם סעיף זה מכסה את מלוא ליקוייו של המבקש, או שמא יש לקבוע לו סעיף ליקוי נוסף, המתייחס לפגיעה האורגנית. 2. **הבחנה בין הפגיעות:** אם הוועדה סבורה כי אכן מדובר בשתי פגיעות נפרדות (PTSD והפרעה אורגנית), עליה לבחון האם סעיף 33(א)(5) בלבד מספיק, או שמא יש צורך בשילוב סעיפים, או לקבוע סעיף ליקוי נפרד לכל פגיעה, בהתאם למהותה, למקורה וליקויים הנגרמים ממנה. **השלכות וחידוש פוטנציאלי:** החלטה זו מדגישה את החשיבות של **אחידות ובהירות בקביעת דרגות נכות**, במיוחד כאשר נטען כי קיימות פגיעות מרובות. היא מחדדת את הצורך של הוועדות הרפואיות להתייחס באופן מפורש להחלטות קודמות של ועדות אחרות, ובמידת הצורך, להבהיר כיצד הן מתייחסות לפגיעות שונות, גם אם הן דומות או קשורות. בכך, עשויה ההחלטה לתרום ל**איתור וזיהוי מדויק יותר של כלל ליקוייו של הנפגע**, ולמנוע מצב בו נפגע אינו מקבל הכרה מלאה בנכותו עקב אי-בהירות או חוסר התייחסות מספקת של הוועדות. ההצעה של בית הדין מכוונת למצוא פתרון פרקטי שיאפשר למבקש לקבל הכרה הולמת, וגם להבהיר את המסגרת הנורמטיבית להערכת נכויות במקרים מורכבים.