ת"א 9909-07-23

תקציר

התובעת, חברת מימון, תבעה את הנתבעת להשיב את סכום השיק שמשכה הנתבעת לטובת צד שלישי (הקבלן), אותו רכשה התובעת בניכיון. הנתבע טען כי נפל כשל בתמורה בגין השיק בינו לבין הקבלן, ולכן אין לחייבו לפרוע את התובעת. בית המשפט קבע כי הנתבעת אכן לא קיבלה תמורה בגין השיק מהקבלן. עם זאת, התובעת נמצאה מחזיקה בבוא העת, שכן היא לקחה את השיק בתום לב ובערך, מבלי שידעה על פגיעה כלשהי בזכות לסחור בו. בית המשפט ציין כי הנתבע, שהוציא את הצ'ק לבקשת הקבלן, הסתכן בכך שייאלץ לפרוע את הצ'ק גם אם לא יקבל תמורה מהקבלן. השופטת קיבלה את טענת התובע כי הנתבע, שלא היה צד מתוחכם, היה צריך לדעת ולהבין את ההשלכות של הוצאת שיק לצד רחוק בעסקה ואת הסיכונים הכרוכים בה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובעת פעלה בתום לב בעת רכישת השיק וערכה בדיקות סבירות טרם עסקת הניכיון. הנתבע חויב לפרוע לתובע את סכום השיק, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.