סע"ש 880-01-21

תקציר

הנתבעים, בעלי עסק, נתבעו על ידי עובד לשעבר, התובע, לפיצויים והטבות שונות הקשורות להעסקתו. התובע טען כי החל לעבוד ביום 6.12.2018 וסיים בסוף ספטמבר 2019, בעוד הנתבעים טענו כי תקופת ההעסקה הייתה מינואר 2019 עד יוני 2019. בית הדין קיבל את גרסת התובע לגבי מועד תחילת העסקתו, ומצא כי הנתבעים לא מסרו לתובע את ההודעה הנדרשת בכתב על תנאי העסקתו, ופסקו לו פיצוי בסך 5,000 ₪. עוד קבע בית הדין כי התובע קיבל שכר חסר במהלך עבודתו, ופסק לו הפרשי שכר בסך 32,700 ₪, שישולמו בהפרשי הצמדה וריבית החל מאפריל 2019. התובע טען כי עבד שעות נוספות ובשבתות, בגינן לא קיבל תמורה; בית הדין פסק לו 20,460 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, בהתבסס על חזקה חודשית של 60 שעות נוספות, שכן לנתבעים לא היה רישום של שעות העבודה של התובע. כמו כן קיבל התובע פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה עבור הנתבעים עבורו, פדיון חופשות ובגין פגמים בתלושי שכרו. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעותיה של התובעת להחזר הוצאות ולפיצוי בגין עוגמת נפש, ולא מצא ראיות לנסיבות חריגות. שני הנתבעים חויבו ביחד ולחוד בתשלומים. לתובע נפסק סך של 65,740 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.