ע"ז 18932-07-21

תקציר

בית המשפט החליט לבטל צוואה בשל חוסר בהירות לגבי כשירותו של המנוח ואמיתות הצוואה עצמה. השופט מצא כי המבקש, שביקש לערוך את הצוואה, לא הביא ראיות מספיקות לכשירותו של המנוח בעת כתיבת הצוואה, למרות חזקת הכשירות בהליכים משפטיים. חוות דעת המומחה שהוצגה קבעה כי סביר יותר שהמנוח לא היה כשיר, והמבקש לא ערער על כך די הצורך בכך שוויתר על חקירתו הנגדית של המומחה. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המנוח, בהתחשב בהיסוסו וסירובו של המנוח במהלך עריכת הצוואה. עדותו של הנוטריון לא הייתה חד משמעית לגבי כשירותו של המנוח, והשופט העדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי על פניה. השופטת הדגישה גם את היעדר האישור הרפואי, הנדרש כאשר המצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, דבר המטיל ספק בתוקפה של הצוואה. בסופו של דבר, השופט קבע כי הצוואה היא לכל היותר טיוטה, ולא מסמך מחייב מבחינה משפטית, ולכן דחה את הבקשה לצו קיום צוואה. ההתנגדויות לבקשה התקבלו, והמבקש חויב לשאת בהוצאות משפט.