ת"א 34/10

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגישו 28 תושבי הכפר עין אל-מאהל בשנת 1999, בנוגע לאדמות שהופקעו מהם על-ידי ממשלת ישראל. התושבים ביקשו לבטל את ההפקעה או לקבל פיצוי בקרקע חלופית או פיצוי כספי על הקרקע, ששימשה בעיקר לחקלאות. שטחה הכולל של הקרקע שהופקעה היה כ-213 דונם. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי הכלל לפיצוי לאחר הפקעה הוא תשלום כספי, ופיצוי מקרקעין חלופי מתאים רק כאשר מוסכם על שני הצדדים. התובעים לא קיבלו את מעשה ההפקעה וניסו בעבר לערער עליו, אך בהמשך משכו את עתירתם. עוד טענו התובעים כי זכויותיהם למאבק משפטי הוגן נפגעו, אולם בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע כי טענותיהם חסרות כל תוכן, והם לא הציגו כל טענה תקפה כנגד מעשה ההפקעה עצמו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי נסיבות מקרה זה אינן מצדיקות פינוי התובעים מהקרקע המופקעת ללא הליך פינוי תקף. השופטת קבעה כי התובעים זכאים לפיצוי כולל של 10.89 שקל לדונם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן להחזר הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 8% מסך הפיצוי.