עת"מ 2776/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירה שהגיש בן נגד חברות משכנות ומשרד הבינוי והשיכון, בעקבות פטירת אביו, שהתגורר בדיור הציבורי והגיש בקשה לרכישת הדירה כשנה לפני מותו. הבן טוען כי זכאותו של אביו לרכוש את הדירה עוברת אליו כיורשו. בהחלטת בית המשפט נכתב כי לא נחתם הסכם או חוזה בין האב לבין החברה המשכנת לפני מותו, והליך הבקשה לא כלל כל קבלה או שיקול דעת בנושאים מהותיים, ובפרט מחיר הדירה, ולכן לא ניתן לאשר את בקשת הבן. ההליכים המקדמיים שקדמו לרכישת הדירה אינם מהווים חוזה רכישה, ועיזבון האב אינו יכול לרשת זכויות כלשהן משום שהאב לא ביסס זכויות כלשהן בדירה במהלך חייו. יתר על כן, המשיבים אינם אחראים לעיכוב בטיפול בבקשת הרכישה, ושינוי המדיניות שחל לאחר מות האב, המאפשר ליורשים להשלים רכישת דירה שהדייר שלה נפטר, אינו חל במקרה זה משום שהאב לא קיבל את תלושי התשלום לפני מותו. השוברים נשלחו אליו לאחר מותו, ובנו לא הודיע לחברה המשכינה על מות אביו. מאחר שהבן אינו זכאי לרכוש את הדירה על בסיס זכאות אביו, דחה בית המשפט את העתירה והדגיש כי אם הבן מעוניין להגיש בקשה לדיור ציבורי על בסיס זכאותו שלו, עליו לעשות זאת בערוצים המתאימים. פסק הדין אינו פוסק הוצאות כלשהן, וכל צד יישא בשכר טרחתו.