רע"א 4740/22

תקציר

בבואו לבחון את בקשתו של איטח לביטול פסק הדין, לא מצא בית המשפט הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, והביא לדחיית הבקשה. בית המשפט זיהה שני בסיסים לביטול: פגם פרוצדורלי יסודי או שיקול דעתו של בית המשפט המבוסס על סיבת ההיעדרות וסיכויי התיק. כאן, אף אחד מהבסיסים לא התקיים. בית משפט קמא התייחס כראוי לטענותיו של יצחק ונתן לו מספר הזדמנויות לתיקון טעויות פרוצדורליות, כגון מסירת כתובת למסמכי בית המשפט והבטחת הפקדת הוצאות. איטח לא ניצל את ההזדמנויות הללו, והסבריו היו מעורפלים ולא מספקים. למרות בעיותיו הבריאותיות, איטח יזם את ההתדיינות והיה מצופה ממנו להתנהל באחריות. בית משפט קמא ציין כי אי הופעתו של איטח, טענות לא מבוססות ואישורים בלתי מהימנים שיבשו הליכים. יתר על כן, טענותיו חשפו סתירות משמעותיות וחסרות תימוכין ראייתיים. נוכח ליקויים פרוצדורליים אלה והחמצת מועדים, ובפרט הגשת הבקשה 30 יום לאחר מתן פסק הדין, עמדה החלטת בית משפט קמא על כנה, ודחה את בקשותיו של איטח מבלי להטיל הוצאות בשל היעדר המענים הנדרשים.