ת"א 12556-12-19

תקציר

השופט פסק לטובת התובעת בתביעת רשלנות רפואית נגד רופא השיניים שלה. התובעת טענה כי רופא השיניים הנתבע התרשל בטיפול בה, דבר שגרם לה סבל רב. השופט מצא כי הוכחו מספר טענות נגד הנאשם. ראשית, הנתבע לא הצליח לקבל הסכמה מדעת מהתובעת טרם טיפל בה, כנדרש בחוק. תכנית הטיפול שקיבלה התובעת לא הסבירה כראוי את הסיכונים והתוצאות האפשריות והנתבעת לא הבהירה את החשיבות של היגיינת פה טובה והגעה לפגישות במועד. שנית, השופט מצא כי התיקים הרפואיים של הנתבע עבור התובע אינם מספקים. שלישית, השופטת הסכימה עם התובעת כי הטיפול שניתן על ידי הנתבעת היה ממושך ומורכב שלא לצורך, והיה על הנתבעת להפנות אותה לרופא מומחה בשלב מוקדם יותר. השופטת ציינה כי הנתבע לא העריך נכונה את מורכבות התיק, דבר שהביא לסבל נמנע עבור התובע. עם זאת, טענות אחרות, כגון הטענה כי הכתרים הזמניים שהותקנו בוצעו בצורה גרועה, לא הוכחו. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 90,000 ש"ח וכן 22,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, בתוספת חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד כל תשלום. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום.