ת"ק 26653-05-18

תקציר

התובע, בעל דירה שסבל מנזילות ועובש בדירתו שכר את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו, שייצג אותו בתביעות נגד שכניו שדירתו הייתה מעל דירתו. התובע והנתבע חתמו על הסכם שכר טרחה בסך כולל של 15,000 ₪ בגין שתי תביעות, אחת לצו ואחת לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש. בהסכם נקבע כי שכר הטרחה כולל הוצאות משרד, אך אינו כולל אגרות בית משפט והליכי הוצאה לפועל. עוד נקבע כי כל שכר טרחת עורך דין או הוצאות שייפסקו יהיו שייכות לנתבע. לאחר שהתובע ושכניו הגיעו להסכם פשרה, ביקש התובע מהנתבע להעביר לו את הכספים שהתקבלו על פי פסק הדין, אך הנתבע סירב וקבע כי הכספים שייכים לו בהתאם להסכם שכר הטרחה. בין הצדדים התגלעה מחלוקת משפטית, ובסופו של דבר תבע התובע את הנתבע על כך שהחזיר לו מחצית משכר הטרחה ששולם, מאחר שהתביעה הכספית לא הוגשה, וכן סכומים נוספים שנפסקו בהסכם הפשרה. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הנתבע הפר את חובת הזהירות ותום הלב שלו כלפי התובע בכך שלא הסביר את השלכות הסכם שכר הטרחה, ובפרט את הסעיף הנוגע לשכר טרחת עורך דין, והציג בפני התובע מצגים שונים במהלך המשא ומתן. בית המשפט פירש את הסכם שכר הטרחה לטובת התובעת, וקבע כי הצדדים התכוונו ששכר הטרחה יהיה כולל ולא כפוף לתשלומים נוספים. בנוסף, קבע בית המשפט כי הפסקת שירותיו של הנתבע על ידי התובעת נעשתה בתום לב ומטעמים לגיטימיים, ולפיכך התובעת לא חויבה בתשלום מלוא האגרה. הנתבע חויב להשיב לתובע סך של 15,055 ₪, שכללו 5,000 ₪ עבור שכר הטרחה ו-10,055 ₪ עבור חיובים אחרים המפורטים בפסק הדין. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪.