בג"צ 2915/96

תקציר

העותר, נציג בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, הגיש עתירה פומבית לבג"ץ. העתירה מבקשת כי היועץ המשפטי לממשלה (המשיב מס' 1) יעמיד לדין או יסגיר את מוחמד אבו עבאס (המשיב מס' 3), מנהיג ארגון טרור, בגין מעורבותו ברצח נוסע במהלך חטיפת ספינת נוסעים לפני שנים. לחילופין, מבקשת העותרת משר הביטחון (המשיב מס' 2) למנוע את עזיבתו של עבאס את הרשות הפלסטינית. בג"ץ קבע כי לעותר, שאינו אזרח ישראלי או תושב, אין זכות להגיש עתירה זו משום שלא נפגע אישית ואינו מייצג את הציבור הישראלי. גם אם היה אזרח או תושב ישראלי, היה עליו לפנות תחילה לרשויות הרלוונטיות ולתת להן זמן להגיב לפני שהוא פונה לבית המשפט. בנוסף, העתירה מתעלמת ממרכיבים מרכזיים בחוק ההסגרה ואינה מתייחסת למורכבות המשפטית הכרוכה ב"שטח הרשות הפלסטינית". בית המשפט מדגיש כי אין לפרש את החלטתו כמצביעה על השאלה אם על הרשויות לפעול בנוגע למעצרו או הסגרתו של עבאס; היא רק מצביעה על כך שהעתירה, כפי שהוצגה, אינה עומדת בקריטריונים להתערבות. סגן הנשיא לוין והשופטת ביניש מסכימים עם הכרעת הדין.