ת"א 61857-12-13

תקציר

השופטת, ריקי שמולביץ, דחתה את בקשות הנאשמים לדחות את התביעה על הסף. זאת, בעקבות תביעה של התובעים, המבקשים שיפוי בגין הוצאות שנגרמו במהלך ביצוע תוכנית מקרקעין. התכנית הנדונה, תכנית 2/109, נועדה לשנות את ייעודה של חלקת קרקע ולהקל על פיתוחה. התובעים, שהם יזמי התכנית, מבקשים לגבות מבעלי הקרקע את העלויות בתחומי התכנית, כפי שנקבע בסעיף 7.2 לתכנית. סעיף זה מחייב את בעלי הקרקע לפצות את התובע בגין ההוצאות שנגרמו לו במהלך ביצוע התכנית. אחת הטענות המרכזיות שהעלו הנתבעים היא כי מדובר בטענה מוקדמת מדי, שכן טרם הוצאו היתרי בנייה. עם זאת, השופטת קבעה כי זכותם של התובעים לתבוע החזר קמה רק לאחר אישור התכנית ורישום חלקות הקרקע לאחר מכן, דבר המהווה את סיום עבודתם של התובעים. לפיכך, התביעה אינה מוקדמת מדי, והתובעים זכאים לתבוע שיפוי. נקודת מחלוקת נוספת נסובה סביב טענת הנתבעים כי הצורך בתכנית 1/2/109 נבע מטעויות בתכנית 2/109 המיוחסות לתובע. השופט קבע כי טענת רשלנות זו מחייבת בירור עובדתי מפורט ולא ניתן להכריע בה באופן ראשוני. השופט התייחס גם לטענת הנתבעים כי חוק ההתעשרות חל במקרה זה, אך מצא כי חוק התכנון והבנייה אינו מונע במפורש הגשת תביעה לפי חוק זה. כמו כן, קבעה השופטת כי יש לראות את פעולות התובעים בשינוי ייעוד הקרקע וברישום האיחוד והחלוקה כהליך מתמשך, כאשר הזכות לתבוע החזר תבשיל רק לאחר אישור התכנית ורישום החלקות. לבסוף, חויבה כל קבוצת נתבעים לשלם לתובעים הוצאות בסך 5,000 ש"ח, ונקבע דיון קדם משפט ל-29 בדצמבר 2016. עם זאת, פסק דין זה אינו קובע מהם הסכומים האמיתיים להם זכאים התובעים להשבה או האם מגיע להם גמול הולם כלשהו.